שאלה
לא תציל (גוי)
בספר יורה דעה (סימן קנח', א'), אוסר השולחן הערוך על הצלת חיי לא יהודים: "אין מסבבין להם המיתה ואסור להצילם אם נטו למות, כגון שראה אחד מהם שנפל לים, אינו מעלהו אפילו אם יתן לו שכר". באותו מקום, נאסר לרפא את הלא יהודים "אפילו בשכר, אם לא היכא דאיכא משום איבה". כלומר, מותר לרפא - בשכר - לא יהודי, כדי שלא להביא את זעמם על היהודים. הפסיקה הזו תסתבר כחשובה מאד, וראו המשך הכתבה.
בספר יורה דעה (סימן קנד' ב') קובע השולחן ערוך כי אסור לאישה יהודיה להניק את ילדיה של אישה לא יהודיה, ואסור לסייע לה ללדת - אלא אם האישה היהודיה ידועה כמיילדת. במקרה כזה, סירובה עשוי להוביל לעוינות כלפי יהודים - ועל כן הדבר מותר, ובתנאי שהמיילדת מקבלת שכר עבור עבודתה - ושלא תעשה אותה בשבת.
אם התמוטט בניין בשבת, זמן שעבודה אסורה בו, פוסק השולחן ערוך (ספר אורחות חיים, סימן שכט, ב') כי מותר להציל גם לא יהודים, אם יש חשש שנקבר עמם יהודי. על הצלת סתם גויים, כמובן, אין על מה לדבר.
היתרי פגיעה ברכוש
בספר חושן משפט (סימן רסו', א') חוזר השולחן ערוך חוזר על האמירה התלמודית לפיה המילה "אחיך" או "רעך" הכתובה בתורה מתייחסת ליהודים בלבד. על כן, המצווה להחזיר אבידה קיימת רק לגבי יהודים, ומי שמחזיר אבידה ללא יהודים, עובר עבירה - משום שהוא מחזק את ידי "עוברי העבירה".
אף שמשחק קוביה עם יהודי יש בו משום גזל, הרי שבספר חושן משפט (שע' א') כותב השולחן ערוך כי משחק קוביה עם גויים אין בו גזל, אך הוא אסור - משום שמדובר בדברים בטלים. באותו הספר, בסימן רכז, כו', מתיר השולחן ערוך במפורש הונאת לא יהודים: "עובד כוכבים אין לו אונאה".
קטע מלוקט זה הופיע באתר נענע.תוכל אולי לענות לי על זה? ועוד נקודה תמיד ביום השואה אנו מהללים את חסידי אומות העולם שהצילו אלפי יהודים ואוסרים עלינו להציל את נכדיהם?
תשובה
שלום וברכה
נושא זה עלה פעמים אין ספור בשבועות האחרונים ואומר בקיצור:
חלק מנושאים אלה כלל אינו קשור ליחסים לגויים, אלא ליחס ההלכה לעוזבי תורה אפילו יהודים. באותו מקום בו הגמרא מדברת על אי העלאת גוי מתוך בור היא מדברת גם על רועי בקר יהודיים שזה דינם, והדבר מלמד כי לא היחס לגויים עומד כאן במוקד, כי אם היחס העקרוני למי שאינו שומר תורה.
ברם, עיקר העיקרים הוא שיהדות אינה נלמדת לאור ההלכות ה"טהורות" הנמצאות בשולחן ערוך, כי אם לאור הופעתן בחיים ובמעשה, המודרכים על ידי רבני הדורות וספרי השו"ת.
שם תמצא מציאות אחרת לגמרי, שלא רק שמקום הלכות אלו נתפש על ידי "דרכי שלום" ושינוי היחס לגויים בכלל כשיטת המאירי, עוד מהווים שומרי התורה והמצוות אות ומופת ליחסם המוסרי המעשי לגויים. כל ההתאנות לשולחן ערוך היא אנטישמיות ולא התמודדות עם היהדות החיה והפועלת.
כל טוב