שאלה
השאלה מופנת לרב גלעד שטראוס(משום מה הרשימה של הרבנים לבחירה היתה קצרה),בהקשר לשיחה האחרונה שלנו.
שלום הרב,
בשאלתי הקודמת הרב השיב לי שההוכחות באמונה באות יותר מכיוון הלב ולא מכיוון השכל, בגלל שהדבר קשור לבחירתו החופשית של האדם בה התשובה למשמות החיים תבוא ממנו.
היום קראתי מאמר באתר הזה של דתל"ש על חזרתו בשאלה, במאמר הוא אמר כך: "הניסיון להגיע לרוחניות הביא אותי להבנה שאני לא במקום הזה, שא-לוהים, שאני כל כך רוצה להכירו, לא באמת נמצא מבחינתי. כל שעות הלימוד הרבות חידדו לי את ההבנה שאמונה זה לוגיקה, שלא ניתן להוכיחה שכלית, וכנראה שאם אני לא מרגיש אותה שם בפנים - היא באמת לא שם."
הדברים עירערו מעט את אמונתי, לכן אני כותב לרב ושואל אותו בעקבות דברים אלו.
השאלה היא בעצם מה נאמר לאדם כזה שמחפש הוכחות שכליות אם ההוכחות תלויות בלב? הרי זה הפתח של כל הכופרים לכפור,אם אין הוכחה - אני לא מאמין.הוכחות מהלב לא יתקבלו על אנשים רצונאלים כאלו, ובטח לא שלא על אנשים שלא מרגישים את האמונה בפנים.
אני בעצם אומר שהוכחות מהלב באות ועוזרות למי שיש לו את תחושת האמונה, אבל מי שלא, מה יעשה ולא יכפור? כיצד יבסס את אמונתו, אם אי אפשר לסמוך על השכל בעניינים אלו ?
בנוסף לכך הרי היו גדולי ישראל שהלכו בדרך של הוכחות וע"י ביססו את אמונתם בה' ובתורתו(כגון רס"ג,רמב"ם ועוד).
מה לענות לאפיקורוס בעניין הוכחות באמונה?
או יותר נכון, מה לענות לאפיקורוס הקטן בלב?
תשובה
בס"ד
שלום רב,
יש הרבה שכל באמונה - היא מלאה חכמה. אבל יסודה בלב ולא בשכל.
אלוקים קיים והתורה אמת, ועם ישראל הוא עם נבחר גם אם אני לא אבין זאת ולא אשתכנע.
אבל כמו שאתה אומר - יש לנו שכל ואנחנו רוצים או לעיתים מוכרחים להשתכנע לפני שנמשיך הלאה.
לכן יש גם הרבה הוכחות באמונה.
אציע לך הוכחה חדשה - רק בתקופתנו הנפלאה הוכחה זו לפתע הופיע ויש לה כוח שכנוע רב.
לפני הדברים עצמם נקדים הקדמה קצרה:
אם היית שותף לארוע שיש בו גם נבואה וגם נס. אם היית בקריעת ים סוף: נביא מודיע שכך וכך יקרה (משה אומר לעם ד´ ילחם לכם...) הנביא מנבא על ארוע שהוא חריג ביותר ואין כמותו בטבע, הארוע הניסי הזה מתרחש (ים נבקע לשניים וישראל עוברים ביבשה בתוך הים).
אתה נמצא שם!
האם היו לך עוד פקפוקים באמונה?
ננתח את הארוע ונמצא בו שלש הוכחות שקשורות לאמונה:
1. יש מישהו שמשגיח בעולם ופועל מעל הטבע, קורע את הים לשניים = יש אלוקים.
2. משה צופה מראש שהארוע הזה יקרה = יש נביא ויש נבואה – זו הוכחה גם לאמיתות התורה.
3. הארוע הלא טבעי הזה קורה דווקא לעם ישראל = ישראל הם העם הנבחר.
ד. עכשיו לא נדבר על קריעת ים סוף אלא על נס אחר: מעין "תחית המתים" (יחזקאל לז). נס שאתה חלק ממנו. לא סתם אנשים מתים אלא עם ישראל מת. עם ישראל במשך הגלות לא היה עם מאוחד אלא פזורה של עם שנפוצה במרחבי העולם.
יהודים חיו בגרמניה ודברו ביידיש (שפה קרובה מאוד לגרמנית) הם לבשו בגדים, אכלו מאכלים וריהטו את הבית כמו השכנים הגרמנים שלהם. גם במראה החיצוני שלהם נראו כמו השכנים הגויים.
יהודים חיו בתימן ודברו ערבית כמו שכניהם, לבשו בגדים, אכלו מאכלים וריהטו את הבית כמו השכנים הערבים שלהם. גם במראה החיצוני שלהם נראו כמו השכנים הגויים.
יהודים חיו בספרד ודברו לדינו (שפה קרובה מאוד לספרדית) הם לבשו בגדים, אכלו מאכלים וריהטו את הבית כמו השכנים הספרדים שלהם. גם במראה החיצוני שלהם נראו כמו השכנים הגויים.
בהיסטוריה האנושית כל עם שהורחק מארצו והתגורר בין עמים אחרים בסופו של דבר נטמע בהם וזכרו אבד.
היהודים – בניגוד לכל מה שקרה בעולם בעמים אחרים – המשיכו להתקיים במשך אלפיים שנה, שרדו במציאות שאין כמותה בכל עם ולשון.
ההשרדות שלהם היתה תלויה בשמירת התורה. רק במקומות בהם היהודים היו נאמנים לשמירת התורה הם שרדו את הגלות הקשה ולא התבוללו בין שכניהם.
התורה היתה גם המכנה המשותף היחיד שחיבר את היהודים מגרמניה, תימן וספרד וכל ארצות הגולה: לכולם היתה מזוזה בפתח הבית, כולם לבשו ציצית, שמרו כשרות ושבת, מלו את בניהם והתפללו וקראו בתורה בשפת הקודש עברית (שפה שרוב העם בכלל לא הבינו).
ההשרדות הזו היא נס ראשון. אין כדוגמתו בכל עם ולשון בעולם. ההשרדות הזאת של ישראל בגלות מובטחת מראש בתורה שנתן משה, נזכרת גם אצל הנביאים.
אבל זה הנס הקטן.
הנס הגדול הוא תחית עם ישראל בארצו. אין בכל ההיסטוריה האנושית שום דוגמא לעם שגורש מארצו ולאחר אלפי שנים שב לארצו, הקים עליה מדינה והחיה בה מחדש שפה עתיקה שלא דברו בה.
זה קרה רק לעם ישראל בארץ ישראל ובשפה העברית – שפת התורה והתפילה.
גם על הנס הזה מעידה התורה מראש ומעידים נביאי ישראל.
לסיכום: בשונה מכל אומה ולשון בעולם, שאמונתם מתבססת או על רגש פנימי או על התבוננות שכלית בטבע, עם ישראל הוא עצמו מקור אמונתו. אנחנו לא צרכים להתבונן בבריאה ולא צריכים להרגיש בתוכנו את האלוקים. המציאות שלנו בעולם היא עצמה הופעה אלוקית בעולם. כך היה בכל הדורות. בדור שלנו – בתחית המתים של עם ישראל השב לחיות בארצו, הדברים מוכחים שבעתיים.