הריני מוחל וסולח - אחרי הגירוש

בס"ד

גם לי זה מאוד קשה. ועוד תדעי כי אין חובה לסלוח למי שפגע בך. הרי אם תסלחי לכל מי שפגע בך - הם ימשיכו לפגוע ולפגוע. קראי כאן מקורות על כך
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=4666
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=15736

בכל מקרה יש הבדל בין מה שאדם נוהג כלפי חוץ לבין מה שהוא באופן פנימי נוהג כלפי פנים.

לא לכעוס - זה מנקה ומטהר.
לא לצבור כעסים - זה ממש חשוב.
זה גם לא יעזור לנו במאבק העתידי.

ולכן גם אם זה קשה. אומרים "הריני מוחל וסולח". אמנם, אם את לא שלימה עם האמירה הזאת - אסור לך לומר דבר שקר. אימרי "ריבונו של עולם עזרני לסלוח וכו'" (ובלבד שאת באמת רוצה התפילה הזאת.)

כל זה כלפי עצמינו. אבל כלפי אלה שחטאו נגדינו - צריך לדעת להוקיע אותם.
להצביע עליהם כאנשים רעים.
לא לתת להם שום כוח.
לא להצביע עבורם.
לא לסייע בידם להמשיך את שלטונם המושחת.
לא להסתכל על פניהם הרעות
לא לשמוע את דבריהם הצבועים.
לא לצרוך את תרבותם.
לא לקרוא את ספריהם.
לא לראות אותם בטלוזיה.
לא לשמוע אותם ברדיו.
בודאי לא לקנות את העיתונים שלהם.
גם לא בשביל להתעדכן קצת במה שקורה.

פשוט להתרחק מהתרבות הקלוקלת שלהם עד הסוף. תרבות שהביאה אותם לעשות מעשה כל כך נפשע.
במקביל לדעת שהם האחים שלנו שברובם הגדול לא זכו ללמוד תורה ולא זכו להבין את חומרת מעשיהם. אפילו אלה שחטאו במזיד הם אחים שלנו - יש בעולם "תשובה" ואם הם יחזרו בתשובה נקבל אותם. אבל לא דקה אחת לפני זה.

"אח" ו"נפשע"?
כן!
גם מישהו שהוא כ"אחי" עושה מעשה כל כך נפשע - לא צריך לתת לו כוח להמשיך להזיק. צריך להעמיד אותו על טעותו בכל תוקף.


והוא רחום יכפר עוון