הריחוק בין החילונים והדתיים

ב"ה,

שלומות!


צריך ללמוד להבחין בין שתי תכונות הפוכות. בין ריחוק הנובע כתוצאה משנאה או קיטוב מהותיים, פנימיים לבין ריחוק הנובע מהשוני, מחוסר היכולת לגשר על פערים כאלה ואחרים.
כאשר הריחוק נובע כתוצאה משנאה, מניתוק פנימי, ממאיסה - הרי שאז מדובר בביטוי נוראי למצב בעם ישראל. אין ואסור שתהיה שנאה מהותית לחילוניות אף שביום יום יש ביננו ריחוק גדול. צריך להבין שהריחוק נובע בגלל השונות, בגלל היחס השונה לחיים, בגלל הבעייתיות שבשבת משותפת או בלימוד משותף בבית הספר.
אנו כואבים את הניתוק, אנו מצטערים עליו. פשוט, אין לנו ברירה אחרת. הלואי והמצב לא היה כך.
אסור לחשוב שזהו ריחוק מהותי.
צריך לחשוב איך לחיות יחד גם אם לא מוותרים על העקרונות. לחיות יחד אין פירושו לאבד את הזהות הדתית שלך, לוותר, להתנצל או להתפשר.
לחיות יחד, זה לפתח את האהבה הפנימית כך שכל חד יכול להעריך את השני ולתת לו מקום, לאפשר לו להופיע את חייו המלאים בשיא כוחם.
להיות יחד, זה להיות מסוגלים לשוחח על מה ששרוי במחלוקת מבלי להרגיש איום או חשש, תוך הקשבה הדדית ונכונות להבנת עומק הטענות.
לחיות יחד, זה לפרגן לאחר ולהכיר בצרכיו תוך עמידה על מה שלא אהיה מוכן לוותר כי הוא פוגע במהות החיים בארץ הזו.
מה מוטל עלייך?
לדבר לשוחח להתהג כאדם. להשקיע בזולת בחסד ובאהבה לכל. כל זה תוך גיבוש עמוק יותר של זהותך. מתוך השיח הזה יווצר דיון פורה ואמיתי שממנו יצמח טוב לך ולסובב אותך. מובן, שברמת הכלל יש להשקיע רבות אבל זה מה שמוטל עלייך.

בברכה,

שי