שאלה
שלום רב לכם,
אני בת 38 אמא ל-3 ילדים בני 6,4,2. בן בת ובן.
מאחר והתחתנתי מאוחר(בגיל 29), בחרתי לשמור על רווחים קטנים בין הילדים. תמיד ראיתי את עצמי כאמא ל-4. אך בעלי מתנגד לילדה נוספת בתוקף. נכון שגידול ילדים מצריך כוח ומחשבה וכסף אבל אני טוענת שאי אפשר להצטער על ילד שנולד אבל אפשר בהחלט להצטער על ילד שלא נולד. אני גם שמעתי את הטענה ששולחן יציב עם 4 רגליים וזה גם נכון. מכיוון שהגיל משמעותי במקרה זה ומכיוון שזו כנראה שנתי האחרונה לסיכוי להריון נוסף הייתי רוצה לשמוע את דעתכם. האם רצוני בילדה / ילד נוסף הוא רצון אנוכי? האם מהלך כזה עלול למוטט את נישואיי שכבר כעת מלווים בלא מעט אי הסכמות? שהרי ברור שאם המצב היה אידיאלי, בעלי לא היה מטיל וטו חמור כל כך?. תודה לכם
תשובה
בס"ד
שלום רב,
מצד האמת הפשוטה את ודאי צודקת, זכותך לעשות בגופך לפי רצונך.
בחיים צריך להיות חכם ולא רק צודק. חייבים לחשוב על תנאי החיים של הילד שיוולד. מצד החוכמה שבדבר את חייבת להביא בחשבון מספר גורמים כבדי משקל:
1. להיות אבא לילד זה לא דבר פשוט. אם את מפתיעה בכך את בעלך הדבר עלול לערער מאוד את הקשר ביניכם, עד כדי איבוד הקשר. חשוב שתביאי בחשבון את ההשלכות החמורות שעלולות להגרם כתוצאה מהילד הבלתי צפוי.
2. אפשר שכבר בתקופת ההריון בעלך יפעיל עליך לחצים קשים כדי שתעשי הפלה - כך שאת עתידה לחיות מספר חודשים בתוך מריבות. מריבות אלו ישפיעו גם על הילדים בבית.
3. הילד שיוולד עלול לזכות ליחס עוין מאביו - זה יכול להמשך כל החיים. דמייני לעצמך כיצד מרגיש ילד שאביו לא רוצה בו.
אני מציג את התמונה הקודרת ביותר - אפשר בהחלט שבעלך לא יגיב כל כך חריף ושאר הדברים יסתדרו יותר טוב ממה שאני מתאר כאן.
על פי ההלכה מצוות 'פרו ורבו' לא חלה על האישה. לדעתי נכון לשכנע את הבעל ולא להפתיע אותו. כדאי להשקיע בכך את מירב המאמצים, אפילו להעזר במסגרת של יועץ \ יועצת נישואין (לפי מה שאת מתארת אולי בכל מקרה כדאי להם להעזר ביעוץ נישואין).