שאלה
שלום וברכה לכבוד הרב,
'הרהורי עבירה קשים מעבירה' - קראתי על כך מספר הסברים, ועדיין קשה לי עם המשפט הזה. לכאורה, מתי שיצר הרע שלי 'תוקף' אותי ואני עסוק במחשבות והרהורים לגבי עבירה כלשהי, עדיף שאני פשוט אתן לעצמי ליפול בחטא וזהו? אני מרגיש, אם כך, שכל המאבק שלי וההתמודדות מול היצר היא חסרת תכלית. כי לצערי, קורה לי שאני רוצה לחטוא ומתאפק, ואני מרגיש שלאיפוק הזה אין ערך, כי לכאורה 'עדיף' שאני פשוט אחטא ואפסיק להרהר.
אשמח אם כבוד הרב יכול להתייחס לעניין.
תודה רבה מראש וכל טוב.
תשובה
ב"ה,
שלום וברכה,
אם תפול פעם אחת היצר יניח אותך לכמה שעות ואחר כך יבא עם תאבון הרב יותר גדול - ומה תעשה אז?
תפול שוב ואז שוב הוא יחזור בכוחות עוד יותר גדולים ומה יהיה הסוף?
כבר אמרו חכמים, אבר יש באדם משביעו רעב מרעיבו שבע,
כלומר אם נותן לו את דרישתו הוא דורש עוד יותר ולא משאיר את האדם במנוחה.
אדרבא, אם מנצח אותו מרגיש תחושת סיפוק גבורה ומנוחה.
עצם העובדה שאתה נאבק זה כבר נחשב לנצחון,
על מה?
על היאוש שאומר אין טעם להאבק,
צריך להיות גיבור ולאמץ את שיטות הלחימה את העצות ואת העידוד הנדרש לעמוד בכך,
אם אתה נאבק ה' שמח בך.
כל הצלחה ולו זמנית היא אוצר יקר שאתה צריך לשמוח בו וממנו לקחת כוחות.
כשמנצחים מקבלים תחושת אושר ששום חויה שפלה לא יכולה לתת.
חזק ואמץ
דני ארגמן