שאלה
שלום כבוד הרב,
השאלה שלי מחייבת קצת רקע:
אנו משפחה חרדית, ויש לי אחות שיצאה מהארון, יצאה בשאלה וחיה עם אישה. עד כה היחסים בינינו הושתתו על כבוד הדדי ועל יחס חם ואוהב משני הצדדים. גם מצד בעלי, הוא כיבד את הקשר בינינו, בגלל שזו אחותי ואנו חברות טובות, והתמיכה שלו ממש לא מובנת מאליה.
לאחרונה חגגנו אירוע משפחתי קטן וכמובן היתה הפרדה מוחלטת בין שולחנות הגברים לנשים. אחותי, שמאוד אוהבת לעזור, הגישה אוכל בצד של הגברים. מיותר לציין שהיתה לבושה בחוסר צניעות וחבריו של בעלי, כולם אברכים, כבשו את ראשם בשולחן או באיזה ספר.
בעלי ביקש מקרובת משפחה אחרת לדבר עם אחותי ולשכנע אותה בצורה עקיפה, שלא תגיש שם, והדגיש שאחותי לא תדע שהוא ביקש זאת. הוא לא רצה לפגוע בה. אבל, מסתבר שאחותי ראתה אותו מדבר עם אותה אחת והבינה שהעניין מגיע ממנו. בלי לברר מה אמר, למה אמר וכו', היא נעלבה ועזבה את המקום בלי להגיד לי דבר.
אני גיליתי שהיא לא נמצאת מאוחר יותר וכל העניין העכיר את האווירה וממש הרס את האירוע לי, לבעלי, ולהורי.
כשניסיתי לדבר איתה בטלפון, דחתה אותי בתירוצים שונים. לאחר כמה ימים נפגשנו באירוע משפחתי אחר. בעלי לא נכח אז פתחתי את הנושא. היא כעסה שאני מסכימה איתו וזה הפך אותי בן רגע גם ל"אוייב", למרות שלכאורה, לא הייתי מעורבת בסכסוך.
אני לא מבינה איך היא לא מבינה שלא שייך להגיש אוכל לאברכים בלבוש לא צנוע?? באמת שהשלמנו עם הצורה שהיא מתלבשת לידינו ואנו כיבדנו אותה ואת צורת החיים שלה, למרות שבעלי היה צריך להסתובב עם העיניים ברצפה לידה. למה היא לא מכבדת אותנו ואת צורת החיים שלנו? היא סה"כ דתיה לשעבר, איך היא מקילה ראש בעניין הזה?
אלה שאלות רטוריות, כמובן, אך שאלתי היא, בעצם: האם לנסות להתפייס ולחזור לקשר כמו קודם, בתקווה שהיא תתקרב חזרה לדת וכו', או שעדיף להתנתק וכך למנוע נזק ממשפחתי בחשיפה אליה ולצורת החיים שלה?
סליחה על אורך השאלה ותודה על התשובה.
תשובה
ב"ה,
שלום וברכה,
את לא צריכה לפעול מתוך מגמה להחזיר אותה לדת,
צריך להשתדל לחזור למצב הקודם שהיה שלום ביניכם,
תכבבדי אותה גם אם את מצפה שהיא תכבד אותך כפי שאת רוצה כי כבוד מקבלים לא דורשים.
אם היא מרגישה פגועה מכל הענין, אל לך להגרר למקום הזה, את לא פגעת בא וגם לאחרים לא היתה כונה לפגוע בה.
בברכה,
דני ארגמן