הפתעה נעימה להורים, ע"י הכנה לאכזבה.

שאלה

שלום לכבוד הרב.

בזמן האחרון עברתי לא מעט משברים רוחניים וגשמיים, שהפכו למוקד תשומת-הלב שלי. עם זאת, לפחות בתחום הרוחני, חוויתי עליות בנוסף לירידות, אלא שניתן לתאר את מצבי באותה תקופה כרוויה בעליות וירידות יד ביד עם מגמה כללית של ירידה.

ההורים שלי מעולם לא דרשו מאיתי להיות מכונת ציונים, אבל ב"ה תמיד הציונים שלי היו מעולים, והוריי די התרגלו לעובדה הזו, שמחו בה, והתגאו בה.

המשברים אותם עברתי הסיטו את תשומת לבי להתמודדות עמהם, מה שבדיעבד גרם לכך שהשקעתי בלימודים ירדה לאפס במשך שנתיים.

אולם, בזמן האחרון אני מתחיל להרגיש שאני מצליח להתמודד עם האתגרים שהקב"ה מציב לי בצורה טובה ויעילה יותר, זאת כמובן בהדרכתו של רב עליו אני סומך ללא עוררין.

הסיעתא-דשמיא ברובד הרוחני לא פסחה על הרובד הגשמי, שכן שורש האתגרים שחוויתי הייתה הנטייה המולדת שלי לעצלנות, ודווקא בתחום הזה קיבלתי כוחות מחודשים. אבל שוב, ב"ה אני מצליח לאט לאט להתמודד עם האתגר הזה, וכפי שרבי ישראל מסלנט כתב ב"אור ישראל", אני משתדל להאמין שיש בכוחי לעקור הרע שבי, ולא לומר שאין לשנות הטבע שה' יתברך הטביע בי.

בזמן האחרון נוכחתי לדעת שההורים שלי כן שמו לב לכך שאני משתדל לחזור לתלם ולתקן את אשר פגמתי, ברוחניות ובגשמיות. אני מצליח לגרום להם לחייך אחרי הרבה זמן שלא הצלחתי לעשות את זה, אחרי תקופה בה התרגלו לאכזבות חוזרות ונשנות.

השיפור המשמעותי שלי בתחום הלימודים מורגש בעיקר על-ידי, ואני רוצה לשתף גם את ההורים שלי, אך ברצוני לגרום להם לשמחה מרובה ולא רק לשמחה קלה.

בחודשים הקרובים אכנס לתקופת הבגרויות הלפני-אחרונה שלי, ובה אני אמור לשפר את כל הציונים המביכים שקיבלתי בשנים הקודמות. כאמור, אני מרגיש שהפעם אני ממש אצליח "להפציץ" מאיות.

אחרי המגילה הארוכה הזאת, שעליה אני ממש מבקש מחילה מכבוד הרב, השאלה שלי. למעשה, זאת שאלה די טיפשית, שמלקרוא את כל מה שכתבתי למעלה נראה כאילו היא עמוקה, אך היא פשוטה ורדודה. שאלה בהלכה ולא בעמקי אמונה (על אף שביום שאגיע ל"רדידות" של הבנה אמיתית בהלכה, אהיה המאושר באדם).

אני כמעט בטוח שהפעם אוציא ציונים מעולים, אך האם מותר לי, הלכתית, לגרום להורים שלי לחשוב שאני שוב אוציא ציונים לא משהו? להכין אותם לאכזבה, על-מנת שכשאקבל את הציונים, שבעזרתו יתברך יהיו מעולים, השמחה שלהם תגד

תשובה