שאלה
שלום.
האם במצב שבו הקשר אינו יכול להתממש ברגע זה לידי נישואים (עקב חוסר מוכנות נפשית, או שלפחות נראה ככה) עדיף להפסיק את הקשר?
אני מבין את הסיבות למה כן, והכל, אבל אני חושב שיש בזה סכנה שמי שיפסיק את הקשר לא יוכל לחדש אותו (את הספציפי), ולאט לאט יהיו לו פחות ופחות אפשרויות לקשר (אחר), ובסופו של דבר הוא יגיע לגיל 28 במצב של רווקות, לאחר שבגיל 20 הוא הפסיק קשר כי הוא לא הרגיש מוכן.
אז מה עדיף?
תשובה
ב"ה
ברכת ה' עליך!
א. אני מבין לדאגתך, לחששותיך. אין לי ספק שיש להרהר בבעיות שהעלת אף שאנו מצוים להאמין שבעז"ה הכל יעלה לרצון לפני אדון הכל.
ב. אין מקום לחשוש לביטול של קשר אם הוא קשר נכון ועמוק שרק הוקפא לתקופה קצרה כזו או אחרת. אם הריחוק הזמני גורם להפסקת הקשר, הרי שיש להרהר בדבר אמיתותו.
ג. גיל 20 הוא גיל שאם נוצרו בו קשרים עמוקים ואמיתיים, הרי שניתן להתכונן - יחד - לקראת חתונה ולמהר במיסוד הקשר.
כל זה, צריך בחינה של מי שמכיר אותך מקרוב ויוכל להעריך - יחד אתכם - את מידת נכונותכם להתחתן.
ד. לא נשארים חברים כי אולי לא ימצאו אחר כך, לא מתחתנים עכשיו - כי לא ברור מה יהיה בעוד שנתיים.
"תמים תהיה" ובעז"ה תזכה לבנות בית בישראל. השתדל להמנע מלחצים כאלה ואחרים.
בברכה,
שי