שאלה
שלום לכבוד הרב,
ראיתי שכבוד הרב הביא את דברי הרמב"ם בפירוש המשניות לברייתא לגבי 6 הדברים שעשה חזקיה. במחילה, צריכים מאוד להזהר. אותם "שוטים" שמכנה הרמב"ם כוללים את רש"י שמסביר בברכות י: בד"ה "שגנז ספר רפואות" - כדי שיבקשו רחמים. וכן הסביר המהרש"א במקום על דברי ר' לוי ש"והטוב בעיניך עשיתי"-שגנז ספר רפואות, "אע"ג דבעיני אדם אינו טוב לגנוז שמבקשים ברפואות הרופא גם שניתן רשות לרופא לרפאות מ"מ בעיניך הוא טוב שאל אדם יסמוך על הרפואות ויהא לבו נכנע לבקש רחמים".
ובאמת, מגדולי החסידות לימדונו בדיוק ההיפך מדעת הרמב"ם. במקום של ספק, הרבה יותר חמור להכשל באי-בטחון בקב"ה מאשר להכשל באי-השתדלות ובהסתמכות על הנס (אע"פ שבמקום של חוסר ספק, אי-ההשתדלות זה דבר לא ראוי ואסור ומ"מ הרבה פחות חמור מחומרת אי-בטחון). ומי לנו גדול כדוד המלך עליו השלום שלימדנו "והבוטח בה' חסד יסובבנו" ואמרו חז"ל הקדושים בילקוט תהלים תשי"ט "אפילו רשע ובוטח בה' חסד יסובבנו". ומסביר ה"שומר אמונים" בדרוש הבטחון כי עדיפות בטחונו של הצדיק על פני הרשע, שהרשע מסוגל רק לפעמים לבטוח בה', מה שאין כן הצדיקים אשר בוטחים בה' בתמידות כמו שנאמר בתהלים "וחסד ה' מעולם ועד עולם על יראיו" - על יראיו דייקא. מכל מקום, אפילו רשע - זוכה שהקב"ה יסובב אותו בחסד רק בשל בטחונו. ואם כן, יהודי שנכשל באי-השתדלות בשל בטחונו בה' לא יהיה יותר רשע מאותם גויים כמו מלך מואב שנלחם עם יהורם בן אחאב, ויצא קצף גדול על ישראל רק בגלל שהקריב את בנו אשר ימלוך תחתיו לעולה לה' (לפי אחת הדעות בסנהדרין לט:). וכן מצינו מלך גוי רשע בגיטין נז: שדיבר דיבור אחד לקב"ה, ובשל שישראל הקלו במקצת בבטחונם בה' וסמכו על גבורת בר דרומא וחיילותיו שהיו גיבורים גדולים, אותו רשע הצליח בצירוף קטרוג זה להרוג אלפים ורבבות מישראל, בעוה"ר. ואם אצל הקב"ה כ"כ יקר אפילו דיבור של גוי מנוול ורשע אליו , על אחת כמה וכמה כמה יקר בעיני הקב"ה בטחון בו אצל יהודי רשע, ועל אחת כמה וכמה לאין שיעור - בטחון של יהודי שנכשל בחוסר השתדלות בשל טעות "בטחון יתר". ולכן, עד כמה צריכים אנו להזהר ולהזהיר עד מאוד שמוטב ליהודי להכשל בחוסר השתדלות בשל בטחונו בהשי"ת מאשר להכשל בחוסר בטחון והרבות בהשתדלות יתירה, ובפרט בדורינו אנו - דור שהכפירה עולה ופורחת תחת כל עץ רענן, הבטחון והאמונה נעשו למרמס, דור בו האמ
תשובה
בס"ד
קיבלתי את דבריך ואעפ"כ דברי הרמב"ם נכונים גם ללא הסכמתי.
הענין הוא שבודאי אסור לסמוך על השתדלותינו בלבד ואסור לאדם לסמוך על הנס. כדכתיב "אין סומכים על הנס".
כך עשה יהושע וכך הורה לו הקב"ה בכיבוש העי לשים אורב אחרי העיר ולהוסיף אורב שני כדי לכבוש את העיר שהקב"ה בעצמו ציוה לכובשה.
כך כל התורה כולה מלאה מהשתדלות שעשו כל גדולי ישראל ממשה רבינו במלחמת מדין ומלחמת עמלק ויהושע במלחמות כיבוש הארץ וכולם בציוי ה'. וכן בנטיעת הארץ וכן בחלוקתה וכן וכן וכן אלף פעמים.
כל הדברים שכתבתי אינם מורידים כי הוא זה מחובת הביטחון של האדם בה'. וכל דבריך נכונים ואינם מורידים מחובת ההשתדלות. לא כך נאמר על אסא שדרש ברופאים ולא בה' ולא עזר לו כלום.