המשטר האידיאלי ביהדות- מלוכה או דמוקרטיה?

שלום לך,
מהו המשטר הרצוי בעיני התורה?
אכן יש דיונים בדברי הקדמונים האם המלוכה היא דבר רצוי או לא. בספר שמואל משמע שה' התנגד למינוי המלך. אמנם, משמעות דברי חז"ל ע"פ פשוטם, וכן פוסק הרמב"ם בהלכות מלכים היא שמינוי המלך הוא מצוה, וזהו אכן המשטר הרצוי בעיני התורה.
אמנם בזמננו אין זה אפשרי. לא ניתן למנות אדם שיהיה רצוי בעיני כל הציבור כמולך לבדו, ולכן גם ע"פ דעת תורה המשטר המונהג, דמוקרטיה, הוא, לעת עתה, המשטר הרצוי.

בזמן שהמלוכה נוהגת בישראל אין זה אומר שהמלך הוא כל יכול, ומתנהג בעמו ברודנות. מערכת המשפט היא חופשית, וכפופה רק לחוקי תורת ה' ולדברי נביאיו, והיא יכולה לדון גם את מלכי בית דוד.
כמובן, אין זה מבטיח שלא יהיו דברים לא רצוים, והדבר תלוי הרבה באישיותו של האיש העומד בראש המשטר.
עלינו לזכור שבכל שיטת משטר יש חסרונות. הדמוקרטיה, למשל, בהיותה כופפת את המלך לרצונו של העם, מונעת הרבה פעמים רעיונות רבים מלצאת אל הפועל. המנהיג, שרוצה להמשיך במנהיגותו מוכרח לבצע דברים שתוצאותיהם ניכרות בטווח הקצר, שאם לא כן כולם יאמרו שהוא מבזבז את המשאבים לשוא. היא מונעת את המנהיג מלעשות דברים רבים, שהם טובים, כיון שאינו יודע אם יזכה לאהדת הציבור עליהם.
עוד בעיה שיכולה להיות תוצאה של משטר דמוקרטי היא הצורך להשתמש בתחבולות ובעסקי פוליטיקה למיניהם כדי להשיג כל מטרה. אם היה המלך מושל לבדו ומסוגל להחליט מבלי שיצטרך להתמודד עם השאלה 'האם אצליח לשכנע את פלוני ואת אלמוני' הדבר היה מונע כל מיני מסגרות של הסכמים וויתורים שנעשים מכורח המסגרת הפוליטית, ע"מ שיסכימו כולם, וכפי שאנו רואים, למשל, מידי שנה בשנה בעת קבלת ההחלטה על חלוקת התקציב.
אם כן, דמוקרטיה היא אמנם צורת משטר נוחה ורצויה בעינינו כיום, אך היא איננה צורת משטר מושלמת. יותר נכון לומר, שעוד לא הומצאה שיטת משטר שכזו, ואולי הנכון ביותר הוא לומר שאין שיטת משטר מושלמת, יש רק התמודדות בין שיטות המשטר השונות על התואר 'שיטת המשטר הפחות בעייתית'.

הפתרון הדמוקרטי הוא טוב לזמננו, אך היו גם תקופות ארוכות בהיסטוריה האנושית של שלטון מלכים שהאומה הנשלטת הרגישה דווקא טוב מאד בשלטונו. אמנם היו תקופות בהיסטוריה שהעם היה נכבש, ורק מחמת חולשתו או אמונות תפלות שהאמין בהם לא מרד במלך, אך היו גם תקופות אחרות, בהן המלך נהג בעמו בחסד ובמשפט.
אנו מוצאים שבכל תקופת המלוכה בישראל היו מעטות התלונות על רודנותו של המלך. גם ההפיכות הלא רבות שהיו בדרך כלל לא היו על רקע זה.
מלכינו הנערצים נהגו בעמם לפנים משורת הדין. על דוד הלך אנו מוצאים בדברי חז"ל מעשים של צדק וחסד (סנהדרין דף ו עמוד ב): " 'ויהי דוד עושה משפט וצדקה', והלא כל מקום שיש משפט - אין צדקה, וצדקה - אין משפט, אלא איזהו משפט שיש בו צדקה - ...דן את הדין, זיכה את הזכאי וחייב את החייב, וראה שנתחייב עני ממון ושלם לו מתוך ביתו - זה משפט וצדקה, משפט - לזה, וצדקה - לזה, משפט לזה - שהחזיר לו ממון, וצדקה לזה - ששילם לו מתוך ביתו...קשיא ליה לרבי: האי לכל עמו? לעניים מיבעי ליה! אלא (רבי אומר:) אף על פי שלא שילם מתוך ביתו זהו משפט וצדקה, משפט לזה, וצדקה לזה. משפט לזה - שהחזיר לו ממונו, וצדקה לזה - שהוציא גזילה מתחת ידו".

מלך המשיח, שלבואו אנו מצפים יהיה אישיות מושלמת שכל אחד ירגיש נפלא בשלטונו. הוא יכבוש ויוכיח רק את הצדדים האפלים שבחברה, וכמו שכתוב בישעיהו (פרק יא): 'ושפט בצדק דלים, והוכיח במישור לענוי ארץ, והכה ארץ בשבט פיו, וברוח שפתיו ימית רשע'. כל נתיניו ירגישו בשלטונו חופש גמור, ודרך לפריחה ולשגשוג גשמי ורוחני. אנו מוצאים בגמרא שבני כל בית מדרש סבורים היו ששמו של המשיח יהיה כשמו של רבם. הבאור הנראה בכך הוא שבני כל בית מדרש ראו בצורה בולטת את צדדי השלמות שהיו ברבם, ששם הרב הוא סמל להם, ולכן מוכרח הדבר שבמלך המשיח תהיה כלולה אותה שלמות, ואם כן, לדעתם מלך המשיח מוכרח להקרא בשם רבם.

אם כן, אע"פ שרואים אנו את היתרונות הגדולים שבדמוקרטיה לזמננו, אין זה אומר שהיא משטר אידיאלי שיש לדבוק בו בכל זמן, ואם נזכה לחיות תחת מלכי ישראל הטובים, נראה לי שבהחלט לא נצטער על כך.

אציע (לשנינו, כיון שגם אני לא הספקתי לעשות זאת מקוצר הזמן) לעיין בחוברת 'יהדות ודמוקרטיה' של הרב אלישע אבינר, וכן במאמרים בנושא הנמצאים בסידרה תחומין.

שנזכה לראות את מלכותו של מלך המשיח עם כל ישראל במהרה,
מיכאל, חברים מקשיבים