המוסריות של היהדות

בס"ד
לאריאל שלום

שתי שאלות יסודיות יש בשאלתך הקצרה:
א] ההבדל היסודי הוא בשאלה את מי אתה הורג. לעשות את כל העולם מיקס אחד גדול ולומר "רצח הוא רצח" ומה ההבדל וכו' זו השקפה נוצרית טיפוסית שאומרת "אסור להכות גם את הרשע", "הגש לו את הלחי השניה" וכו'
אנחנו כל כל קטנים וחלשים, ומי אנחנו שנשפוט? והעולם מלא חטאים ועוד ועוד הבלים מעין אלה. ולכן אין לך המוכה זכות לשפוט את המכה והגש לו את הלחי השניה.
אנחנו אומרים: "הבא להורגך - השכם להורגו". ואם הילד הקטן המסכן עם העינים הכחולות השוכב וצוחק לו בעריסה יגדל להיות היטלר - מצווה להורגו שנאמר: טוב שבנחשים - רוצץ את מוחו.
כמו כן אם ברור לך שהילד הזולל וסובא יגדל להיות ליסטים שיגזול את הבריות וירצח עשרות או מאות אנשים או אפילו אדם אחד - גמור אותו עכשיו.
נכון הוא שבמציאות אין דבר כזה ו"בן סורר ומורה - לא היה ולא נברא". אבל העקרון קיים.

ב] ההבדל בין מלחמת המוסלמים על ארצם לבין מלחמת הלחי והאצ"ל בזמנו היא בעיקרון בשאלה היסודית של מי הארץ הזו. אם שודד נכנס לדירה ובעל הבית מכה אותו וזורק אותו מהחלון נאמר לו "ישר כח". אם שודד נכנס לדירה ועושה כן לבעל הבית נקרא לו "רוצח". הנה אתה רואה שאותה פעולה בדיוק נקראת בפעם אחד פעולה חיובית ובפעם השני שלילית. ההבדל הוא לא במעשה עצמו, ההבדל הוא במוסריות שלו.
ארץ ישראל היתה שלנו, ותהיה כולה שלנו. המזל הגדול הוא שגם המוסלמים יודעים את זה. לכן בסופו של דבר ככל שנקדים להפנים את העובדה שהארץ הזו היא שלנו כך יהי ברור להם שאין על מה לדבר והם יברחו מפה כמו שברחו בתש"ח מצפת חמישים אלף ערבים.

כך יהי טוב לא רק לך - גם להם יהיה יותר טוב.
אתה יודע כמה פלשתינאים ניתלו על עמודי חשמל ברחבי הרשות הפלשתינאית מאז הסכמי אוסלו האומללים?
כמה אומללים באו לעולם כי אנחנו לא השכלנו לדעת שדברי ה' יותר חזקים מדברי קלינטון, בוש ועראפת.

קצת רחמים!!