שאלה
שלום! דבר ראשון כל הכבוד על העבודת קודש שאתם עושים באמצעות האתר הזה!
אז אני בת 17, אוטוטו מסיימת י"א
לפני חצי שנה נפרדתי מחבר שלי, הפרידה הייתה לי מאוד קשה ושיתפתי אותה במיוחד עם המדריך שלי שהיה לי בהרא"ה-שבט חדש, הוא עזר לי מאוד והיה שם בשבילי.
מאז אני והמדריך בקשר טוב (לא מדברים באופן יומיומי אבל מתי שאני יוזמת שיחה מדי פעם ואנחנו כן מדברים אני מרגישה שהוא מרגיע ומשלים אותי, גם כשהוא היה ממש מדריך שלי בפועל הרגשתי את זה, וגם כשנכנסתי להדרכה הבנתי הקומונרית שלי שהייתי הפרויקט שלו בשנתיים האלה והייתי מאוד חשובה לו, אבל תמיד אמרתי לעצמי שאני קטנה ממנו ולא ייחסתי לזה חשיבות..)
הבעיה היא שמתי שאני כן רוצה לדבר איתו כרגיל ואולי לנסות לפתח את הקשר אני לא מצליחה כי מצד אחד לווצאפ הוא מתחבר פעם בהרבה זמן כי הוא בישיבה, ולהתקשר גם לא כי אני לא רוצה להפריע לו להתמקד בלימוד תורה אבל מצד שני אני גם לא רוצה שהוא יפתח קשר עם מישהי אחרת שישדכו לו או משהו..
אני לא יודעת מה באמת הוא מרגיש כלפיי, אם הוא מרגיש בכלל או שאני סתם מדמיינת...
מה לעשות? לשתף אותו במה שעובר עליי? לפתח את הקשר בנחת ולאט לאט? או פשוט להמשיך כרגיל כאילו לא קורה כלום?
תשובה
ב"ה,
שלום וברכה,
חושבני שלא כדאי לפתח את הקשר כלל,
כיוון שאת בגיל צעיר עדיין ולא יכולה להתחתן,
ליצור קשר ולמשוך אותו מספר שנים זה לא דבר נבון מבחינה נפשית ומבחינה הלכתית,
לכן לא ליצור את הקשר עכשיו,
תתעסקי יותר בהתפתחות האישית שלך,
ובבא הזמן תוכלי לחפש את הקשר שתרצי בו.
בברכה,
דני ארגמן