הלכות רחצה בתשעת הימים

אין רוחצים - את כל הגוף בשבוע שחל בו תשעה באב אפילו בצונן. ויש שנהגו לאסור רחצה מראש חודש. \בא"ח דברים טז\.

מי שרגיל להתרחץ כל יום - לא יחמיר מראש חודש אלא רק בשבוע שחל בו.

מי שהתלכלך בעבודה או שמזיע הרבה - יכול לרחוץ את כל גופו. \עיין שו"ע תקנא סע' טז\. ואם קשה לו לרחוץ בצונן - יכול אף בחמין, ומותר לרחוץ גם בסבון, ומכל מקום ימעט הנאתו ויתכוין רק להסיר הלכלוך.

מותר לרחוץ לצרכים רפואיים. ולכן יולדת או מעוברת שקרובה ללדת שהרחיצה טובה לה - מותרת ברחיצה אפילו בחמין. וכן אדם חלוש שציווה אותו הרופא לרחוץ - מותר לרחוץ אפילו בחמין \בא"ח דברים טז\.

אחות שצריכה לעבוד בבגדים נקיים ומסודרים גם מטעמי בריאות, רצוי שתלבש אותם שעה קודם שבוע שחל בו כדלעיל, ואם לא הכינה - לא תלבש בגדים מלוכלכים. וצריכה לרחוץ ולשמור נקיון כמו יולדת וכדו' כדי לא לגרום לזיהומים.

מי שנוהג לא לרחוץ כל תשעת הימים, אך רגיל לרחוץ בחמין בכל ערב שבת. יכול לרחוץ במים חמים בר"ח אב שחל בערב שבת וגם בערב שבת חזון. וכן אם רגיל לטבול בכל ערב שבת, מותר לו לטבול גם בערב שבת חזון. \עיין כה"ח תקנא ס"ק קפט. בא"ח שם\.

כאשר תשעה באב חל בשבת, \ונדחה ליום ראשון\ מותר, למי שנוהג לטבול בכל שבת, לטבול גם בשבת זו.

הרגיל לטבול בכל יום או בכל יום שבת בבוקר ואינו מבטל מנהגו, וכן הרגיל לטבול אחר תשמיש וכן מי שראה קרי או סנדק, יכולים לטבול אף בשבוע שחל בו תשעה באב. \עיין כה"ח שם ס"ק קצ. בא"ח דברים טז. שו"ת רב פעלים ד, סי' כט\.

מקוה שחייבים לרחוץ בו בסבון קודם הטבילה - מותר לרחוץ בו אף בסבון קודם הטבילה.

מיום י"ז בתמוז עד תשעת הימים מותר ללכת לים או לבריכה אבל צריך זהירות מרובה כדלעיל מחשש סכנה. אבל בתשעת הימים - אסור.

אשה - שלובשת לבנים יכולה לרחוץ כדרכה, כיוון שאינה עושה כן לתענוג. \רמ"א תקנא סע' טז\.

אשה שחל ליל טבילה באחד הלילות שמר"ח אב עד התענית מותר לה לרחוץ כל גופה כמנהגה בחמין ולטבול. \רמ"א שם. כה"ח שם ס"ק קצג\.

אשה הטובלת במוצאי תשעה באב מותר לה לרחוץ בערב תשעה באב אפילו במים חמים, ותחפוף שנית במוצאי תשעה באב ותטבול. \עיין שו"ע שם. כה"ח שם ס"ק קצג, קצה\.