הלכה בנדה

ב"ה

שלום לך,

אני חש שרגשותיך נובעות מלב טהור.אני מבין את קושייתך, ומבין את הצורך.
אולם, אני מבין יותר את עומק הכלל של "עשה רצונך כרצונו" אני מבין יותר שעלי להכפיף את רגשותי בפני אמונתי הגדולה בהי"ת.
לא הייתי רוצה לראות את עולם ההלכה כעולם רגשי המתנהל על פי הרגשותיו של פלוני או אלמוני. נקודת המוצא של השאלה היא נכונה, אבל אין זה אומר שאי אפשר להשאר בתחושה של הצורך, אבל לשלוט עליו מתוך הבנה שזה חלק משייכותנו לעולם ההלכה.

רצ"ב מספר תשובות בעניין שענה הרב יובל שרלו


בברכה,

שי


שלום וברכה
קודם לתשובה לשאלה אני מבקש להקדים שתי הקדמות:
א. אני איני בעל הבית על ההלכה. הלכה נקבעת משילוב של גדולי הפוסקים המכריעים בשאלות הלכתיות והציבור המקבל על עצמו הלכות אלו. אמת נכון הדבר שאין בידינו היום שום מנגנון העוסק בשאלות אלו, ועל כן המציאות אותה את מתארת היא בעייתית מאוד, אולם כתפיי דלות מלשאת משא זה.
ב. מעולם לא הבטיחה ההלכה כי יהיה קל לשמור אותה. ממד העקידה קיים גם ביסודה של ההלכה, ואף למדנו מדברי חז"ל "אל תאמר אי אפשי בבשר חזיר אלא אפשי, ומה אעשה וריבונו של עולם גזר עלי". זכות גדולה היא לך שאת ובעלך שומרים הלכות קדושת המשפחה וצניעות, ואין לי אלא לעודד אותך הן להמשיך ולשאת את עול מלכות שמיים באהבה, וכן לחיות חיים בריאים ושלמים, ללדת ילדים ולגדלם בשמחה.

ולעצם העניין:
טעות נפוצה היא לסבור כי ההלכה חששה שהבעל יבוא על אשתו דקות קודם ללידה או לאחריה, ובשל כך נצטווינו בדיני הרחקה. אם אכן זה היה המצב אכן היה מקום לשאול את השאלות. ברם, הסיבה המדויקת היא הרצון המתמיד של חכמים למנוע כי קשר גופני כאשר יד דם – בין דם בתולים ובין דם לידה ובין ימי טוהר וכדו'. כדי להרחיק את בני הזוג מקשר כזה אסרו גם את כל המצבים שמיסוד הדין הם מותרים. זוהי האחריות המוטלת על כתפי חז"ל והפוסקים – לנווט בין החיים הטובים והבריאים לבין הרצון לחיות בקדושה ובטהרה, וכך פסקו. לפיכך, ההתמודדות העקרונית עם מציאות זו היא התחזקות בנאמנות לדבר ד', ולא "הענשתו" על ידי הימנעות מלידת ילדים.
ברם, בשל הבעיה הקשה שהעלית מבחינים כל הפוסקים בין השאלה העקרונית לבין השאלה הפרטית. אף שברמה העקרונית, כל עוד לא תיוסד סנהדרין, לא משתנה דבר, הרי שברמה הפרטית ההתחשבות היא רבה במצבים נפשיים של בני הזוג, בצורך הגדול וכדו'. לפיכך, זוג שזוהי תחושתו ראוי לו שילך אל מורו ורבו, וידבר עימו על מציאותם. הרב גם יחזק אותם מחד גיסא, וגם ילמדם איפה הם יכולים למצוא מרגוע לנפשם מאידך גיסא. כך יתמלאו כל הטובות כולן.
כל טוב ובעזהי"ת תשמחינו בלידות נוספות

____________

אין ספק כי התקופה לאחר לידה אינה פשוטה כלל ועיקר.
ברם , אני מבקש להבהיר דבר מה עקרוני. יש להיזהר מלטשטש את הגבול בין הלכה לבין טעמה. את כותבת כי הרעיון קשור באובדן החיים הפוטנציאלי. זה אמנם טעם נפלא לדינים אלו, אך לא יחיד, ובוודאי שאין אנו מכריעים לאורו. באמת יש מקום לברר כיצד טעמים אלו מבארים את טומאת הלידה, אולם אל לנו להתמכר להם.
התוצאות של ההלכות סביב הלידה כואבות לי בדברייך מאוד, ובאמת ייתכן שזה כך, ויש מחיר מסוים לזוגיות בעקבות דיני ההרחקה. ברם, התמורה איננה רק העובדה כי עושים את רצון ד' כי שהוא בא לידי ביטוי על ידי פוסקי ההלכה, כי אם גם בנגלה לעינינו – תחושת הטוהר והקדושה שסביב הלידה הולכת ומתעצמת, והיא בוודאי חלק מדינים אלה.
כאשר מדובר במצבים הדורשים סיוע של הבעל יש דרכים הלכתיות לעשות זאת, בזוגיות מלאה וברצון טוב, ובוודאי שאין רצונה של ההלכה שבריאות האישה ושמחתה תיפגע, כי אם שהכל יבוא על מקומו: החיים, השמחה הקדושה והטהרה. האתגר שלנו הוא למצוא את הדרך לעשות כך.
כל טוב, ויישר כוח
_____________