שאלה
שלום הרב,
בזמן האחרון אני מתעסק בנושא היופי והיחס של היהדות אליו. הבנתי שהתורה מכירה בטבע האדם להימשך ליופי(בעיקר גברים אצל נשים) אך במידה וזה לא המדד העיקרי לבחירת האישה. קשה לי לחשוב לפעמים על בנות שיש להן מידות טובות ונעלות, אך בגלל המראה החיצוני אין להם דורש. קשה לי לתפוס שטבע הגברים הוא למעשה אכזרי ולא הוגן בצורת בחירת האישה. האם הרב יוכל קצת לבאר את לי את הסוגיה ולהפנות אותי למקורות בחז"ל שמתעסקים בנושא?
תודה רבה,
אלחי.
תשובה
ב"ה,
שלום וברכה,
קשה לומר שבנות בעלת מידות טובות אין להם דורש בגלל מראה חיצוני, אפשר להסתכל אחרת, אותם שהצד החיצוני דומיננטי אצלם מסוננים מבעוד מועד, ומה שנשאר זה אחוז יותר גדול של בחורים שהצד הפנימי תופס מקום יותר חשוב. פחות בכמות יותר באיכות.
אמנם שקר החן והבל היופי אבל זה כאשר היופי עומד כשלעצמו, אבל יראת ה' היא תתהלל גם בחן וגם ביופי.
יש נקודה חשובה בקשר שבין אהבה ליופי, כיון שיופי הוא ענין אישי סוביקטיבי ולא מוחלט: מי שאדם אוהב הוא יפה בעניו ולא הפוך את מי שיפה אוהבים אותו, אולי זה נכון לרגעים הראשונים אבל אם אשיותו לא מרשימה היופי לא יעמוד ולא יוכל להחליף את החברות.
בברכה,
דני ארגמן