שאלה
שלום,
יש לי בת בגיל ההתבגרות שהחליטה שכרגע היא לא שומרת מצוות ולא שומרת שבת. האם מותר לי לתת לה דמי כיס ופלאפון כשאני יודע שלפחות בחלק מהכסף היא תשתמש בשבת- ולשאלה יותר רחבה- האם לאפשר לה לשהות חוץ לבית בשבת (אצל דודים או חברים) כשברור שהיא תחלל שם שבת?
הבעייה היא שאם אני אמנע את זה ממנה היא בכל מקרה תעשה מה שהיא רוצה והמצב רק יחמיר- וכבר נפרצו גבולות בעבר בעקבות מריבות בנושא זה..
אודה לתשובתכם המהירה
תשובה
בס"ד
שלום רב,
אפתח בדברים עקרוניים:
אנחנו חיים בדור שבו אי אפשר להתנהל בכפיה עם הילדים. כל נסיון להכריח או למנוע בכוח רק מרחיק ומביא לתוצאות הפוכות.
הילד שפורק עול מבקש לבחון אותנו. הוא מתנהג בדרך מקוממת כדי לדעת אם אוהבים אותו ללא תנאי.
לכן הדרך היחידה(!) לקרב מחדש ולפתוח פתח לחזרה, היא הרבה הרבה אהבה, רק אהבה!
אי אפשר ואסור לזייף לילדים שלנו. לכן עלינו באמת ובתמים לקבל את המציאות של הילד הזה. עם כל הקושי חייבים להשלים עם העובדה, להכיר בכך באופן מלא: הילד הזה התרחק מתורה ומצוות.
עם זאת חייבים להמשיך ולזכור שזה הילד שלנו. למצוא בו את כל הטוב שיש בו (בטוח שיש בו הרבה טוב, רק הכעס שלנו מונע מאתנו להתלהב מהטוב שבו).
לאחר שהדבר יתיישב בלבנו באופן מלא, הילד צריך להבין מאתנו שאנחנו מקבלים אותו כפי שהוא.
נשארנו מאמינים שלמים בדרך שלנו, אנחנו לא מצדיקים את הדרך שלו אבל אנחנו מבינים ומכבדים את הבחירה שלו.
הוא הבן \ בת אהוב ויקר לנו בלי הסתייגות, כמו כל אחד מהילדים האחרים שלנו. ההתרחקות שלו מתורה ומצוות קשה לנו אבל לא פוסלת אותו ולא מונעת מאתנו לראות ולשמוח על הרבה דברים טובים שיש בו ואנחנו גאים בהם.
למעשה:
הבת צריכה לקבל כל מה שילד אחר במשפחה מקבל - דמי כיס ומכשיר נייד וכד' כך גם באשר לשהות אצל חברים וקרובי משפחה. (בלי קשר לשמירת מצוות, חשוב לכוון את הילדה שלא להגיע למקומות בילוי מקולקלים...)
צריך להשתדל להמנע ממריבות גם על דברים אחרים מפני שהיא תייחס זאת לכעס שלכם על הדרך החילונית שלה.
היא צריכה לזכות להרבה הרבה אהבה אמיתית. זה יהיה טוב לכל הצדדים גם אם היא תשאר בדרך החילונית שלה ובודאי אם זה יועיל באיזו שהיא מידה להתקרבות.