שאלה
שלום רב קודם כל רציתי להודות על התשובות שלך ממש עזרו לי
יש לי עוד שאלה בנושא הוריו של בן הזוג שלי
הם דתיים בעוד אני וחבר שלי לא דתיים היינו אצלם שבת וכמובן שלא הפריע לי נושא שמירת השבת זה בכיף
מה שהפריע לי זה שאמא של הבן זוג שלי התנהגה אליי ממש בצורה מעליבה למשל כשקמתי לעזור בארגון הכלים והסדר לאחר הארוחה כי זה משהו שמהבית חינכו אותי ונהוג לעשות זאת תמיד ואמא שלו התחילה בהערות כביכול משעשעות אך פוגעות כלפיי לדוגמא אם שטפתי כלים וארגנתי היא טענה שאני משתלטת על המטבח...כמובן זה נאמר בנימה קצת כועסת משעשעת אז אני פשוט סיימתי והפסקתי לקום יותר מדיי ישבתי יותר. ועוד הערה כמו אם לקחתי כוס נקייה ואחד הסועדים לקח כוס שכבר היתה משומשת אז היא העירה שהיא אוהבת את האנשים שמבינים שלא צריך ללכלך כוס נקייה....הערות אלו היו כלפייי וממש פגעו בי למרות שזה מאוד מאוד ילדותי היא אמרה את זה בפני כולם והיה שקט אני לא הגבתי כי אני לא מסוגלת להגיב כאלה הערות זה מרגיש לי שאני יורדת לדרגה יותר נמוכה.השאלה שלי מה לעשות לא נוח לי גם ככה שהיא נותנת לנו לישון בחדרים נפרדים ואנחנו כבר אנשים מבוגרים בסביבות לקראת השלושים
וכמובן שראיתי מהצד שקשה לה עם זה שהבן שלה כבר לא דתי ולא שומר שבת אבל זה לא קשור אליי הוא הפסיק כבר שנים להיות דתי אך אני הרגשתי מרמור מצידה על הנושא והיא מתייחסת אליו כאילו הוא ילד קטן ראיתי זאת במהלך השבת.הוא בעצמו שיתף אותי בלי שאמרתי לו כלום שנמאס לו שלא מבינים שהוא שונה ואם הוא ירצה להיות דתי זה לא בכח.
השאלה שלי מה לעשות אני לא מרגישה בכללל נוח ללכת שבתות
מצד שני אני לא רוצה לפגוע בו ולהפסיק ללכת אך ההרגשה שלי אחרי שבת היתה נוראית ממש מפח נפש
אני חייבת לציין שאצל אמא שלי היא דתייה ואני מכבדת אותה בשבת אבל היא מבינה שאם אני נוסעת ולא עושה את זה מול עיניה או ישנה עם חבר שלי באותו חדר היא מבינה שאנחנו לא מנהלים חיים דתייים
קשה לי עם זה אבקש את עצתך
ואני מבינה שאתה אדם דתי אני מקוה שזה לא פוגע בך ותנסה לראות את זה קצת אחרת
תודה רבה
תשובה
ב"ה,
שלום,
ראשית צריך להבין את המקום שממנו האמא מדברת ומתנהלת, יש לה בן שגידלה אותו במשך שנים רבות, השקיעה בחינוכו ובטיפוחו, ועכשיו מול עניה הוא נוטש את כל מה שהיא נסתה לחנך והדבר קשה לה מאוד מאוד, זו ממש טרגדיה מבחינתה שבנה עוזב את הדת,
וכאשר הוא מביא בת זוג שגם היא לא דתיה, זו עלית מדרגה מבחינתה, ואת הצער הזה קשה לה לשאת!
וזה בא לידי ביטוי בכל מיני הערות צניות ופוגעות.
זה לא נעים אבל צריך לדעת מהיכן זה בא, וכשיודעים אז יותר קל לשאת את זה.
טוב מאוד שאת לא מגיבה במקרים אלו, כי בעצם היא רק מביעה צער, ועל זה לא שייך להכנס למלחמות.
מה שהיא לא נותנת לכם לישון באותו חדר, צריך לקבל זאת בהבנה משני סיבות,
א- היא המארחת אותך ואת צריכה לכבד את סידרי הבית, זה נכון לכל ענין גם ללא קשר לדת, אם אני אורח אני לא יכול לישון בכל מקום ובכל צורה שאני רוצה.
ב- קשור לנאמר לעיל, אם אתם לא שומרים הלכה זה מצער אותה אבל אם אתם עושים זאת לעיניה זה מצער בכפלי כפליים, בלשון המעטה, אז מן הראוי להתחשב בצער שלה הן מבחינה זו שביא מארחת, הן מבחינה זו שהיא אמא של בן זוגך או חמותך לעתיד,
הרי אתם לא גרים אצלה אלא זה לילה אחד בלבד וצריך לעשות את המאמץ הזה.
אני רוצה לחזק הדרך שבחרת לכבד את אמה שלך בענין השבת, ולא לצער את אותה בחילול שבל מול עיניה.אין לך מושג כמה נחת רוח את עושה בזה לרבש"ע!
בענין השבתות את צריכה לדבר עם בן זוגך, האם גם הוא רואה זאת כפגיעה בו אם לא תלכו לשבת?, תנסו למצא דרכים אחרות, למשל לערוך ביקורים בימי חול כשההתנגשות עם הדת יותר נמוכה.או ביקור בשבת רק לסעודה אחת כאשר את מגיעה אליו ברגל ולא ברכב.
תקחי בחשבון שככל שעובר הזמן היא מקבלת את המצב כפי שהוא וההערות העוקצניותצ יכולות לפחות.
בברכה,
דני ארגמן