שאלה
שלום אני בת 24
ויש לי שאלה אני שנה בחזרה בתשובה שלי..
ואני עומדת בזמן האחרון עומדת בכל מיני ניסיונות שאני מאוד מלבטת ולא יודעת מה לעשות..... אני כל החיים הלכתי בעקבות מה שאנשים רוצים ותמיד החליטו בשבילי...השנה מאוד התחזקתי ואני מתחילה קצת יותר ברוך השם לעמוד על שלי...ההורים שלי לא מקבלים את זה ההורים שלי גרושים עם אמא שלי אני לא בקשר אנחנו לא ממש מדברות ואבא שלי החג הזה הבין כמה אני מתחזקת עד החג הזה הוא לא הבין עד כמה...עכשיו לפעמים אני פוחדת לספר להם דברים רק בגלל התגובה שלהם..עכשיו אני בדילמה אני טסה שבוע בא בעזרת השם בלי נדבר לאומן...וההורים שלי לא יודעים והאמתי שאף אחד מהמשפחה לא יודע כי הם משפחה שמאוד מתערבים בחיים..מה אליי לעשות?לספר שאני טסה?איך מתמודדים עם זה?איך אני אמורה להתמודד איתם בלי לפגוע וריב איתם ולהמשיך לקבל אותם?
תשובה
בס"ד
שלום רב,
את בת 24 וההורים שלך - וכל המשפחה צריכים לדעת שאת כבר גדולה והם לא יכולים לנהל לך את החיים.
כיבוד הורים אין פרושו לציית להורים כמו ילד קטן.
כיבוד הורים פרושו לסייע להורים במה שהם זקוקים.
לבקר אותם, לעודד אותם, אם צריך - לנקות ולכבס, להאכיל ולהשקות אותם.
אבל הדרך שלך בחיים, הנסיעות שלך והעבודה שלך וכו' כל אלו הם עניין פרטי שלך. מותר לך לנהוג בעניינים אלו כפי רצונך ואין בכך פגיעה בכיבוד הורים.
את אמורה להיות החלטית במה שאת מאמינה ורוצה ולא להכנע ללחצים.
מצד שני לנהוג בנימוס ובאדיבות כלפי ההורים והמשפחה. להתעניין בשלום אביך ואמך, לבקר אותם, להיות נחמדה ומשפחתית אתם.
כשהם יראו שיש לך דרך ואת לא מוותרת ולא נכנעת, הם יקבלו זאת וישלימו עם העובדה שהבת שלהם כבר ילדה גדולה. את אמנם הבת שלהם להיות אתם ולשמוח אתם. אבל לא הבת הקטנה שלהם לשמוע בקולם ולעשות מה שהם אומרים לך. יש לך חיים משלך והם חייבים לכבד אותך.