שאלה
לכבוד הרב שלום רק
שאלתי תיהיה אולי קצת מוזה ולא שיגרתית אבל בכל אופן היא היפוטטית לגמרי. במישור התיאורתי
נניח שישנו אדם שהווי החיים העכשווי ממש לא מתאים לו: הגזירות הממשלתיות דוחקות , החינוך של ילדי הדור הוא נמוך, הפשע גובר וכו' וכו' . שלא לדבר על חוסר הצניעות שפוקד את דורנו. לא פשוט להיות עובד השם. ונראה שהחומריות כמעט מכרעת את הרוחניות.
נניח שאותו אדם מחליט לקום וללכת, לברוח מהכול לפינה שקטה. לא לאי בודד נטוש מחברה אנושית, אלא למקום שאנשים בודדים מצויים בו.
מצד אחד זה אסור הלכתית (נראה לי) כי הרמ"בם אומר שלעולם יגור אדם שמקום שיש בו בית כנסת, בית הכיסא וכו' וממשיך לפרט באיזה מקום אדם צריך לגור.
אבל ,נעזוב הכול בצד : האם בעוזבו יהיה עליו עוון על שגרם לאחרים צער בזה שהוא ברח? הרי הוא בוודאי ציער הורי ,חבריו וכו' וכו' ...
אבל מצד שני הוא לא יכול יותר להתמודד עם הלחץ החברתי הזה. היום בדורנו יש לא מעט לחצים וחוקים ומשפטים שמצמצמים את צעדיך...
אשמח לתשובה. ושוב אין מדובר באף אחד. רק לצורך ידיעה בדבר.
תודה
תשובה
שלום!
האמירה הזאת שאדם לא יכול להתמודד היא טעות בעיני. אם ה' שם אותך במצב מסויים - סימן שאתה יכול לעמוד בו. כמובן שלא צריך להכנס למצבים קשים ומסוכנים, אבל מצד שני כל מה שבגדר חיים נורמלים מותר, כמו ללכת הליכה שגרתית ברחוב וכדומה.
בהצלחה!