שאלה
האם יש מקום להתיר שבהדלקת נרות שבת האב ידליק את הנרות והאישה תברך לאחר מכן (לא תמיד בסמיכות לברכה)?
האם אני יוצאת ידי חובת הדלקת נרות אם הורי עושים כך? (ואינם מוכנים לשנות)
תשובה
ב"ה עש"ק פרשת נח תשס"ג
שלום רב!
על פי ההלכה מי שמדליק הוא שמברך, יש שתי דעות מתי מברכים לפני הדלקה או אחרי הדלקה, ונהגו לברך אחרי הדלקה מפני שמקבלים שבת בברכה. כיוון שנוסח הברכה "אשר קדשנו במצוותיו להדליק.." המברך הוא המדליק, אלא אם כן אינו יודע לברך וניתן להוציאו ידי חובה כשנוכח במקום ומקשיב לברכה.
נראה שההדלקה של אביך מבוססת על כך שמופיע במשנה ברורה בהלכות שבת סימן רס"ד ס"ק כ"ח שנהגו שהבעל מכין את הנרות, ומופיע ברמ"א בסימן רס"ד שרצוי להבהב את הנרות לפני ההדלקה, זאת אומרת להדליקם ולכבותם, ואחר כך מגיעה האשה ומדליקה ומברכת. רצוי שתסבירי להורייך שכך יש לנהוג.
אם הוריך אינם מוכנים לשנות, את יוצאת ידי חובה בעצם העובדה שיש נרות שבת בבית, למרות שהם אינם נוהגים כהלכה, ואמך מברכת ברכה לבטלה.
נסי בדרכי נעם לשכנע אותם לנהוג כהלכה.
בברכת התורה
בניהו ברונר
צפת