האם מותר להיות עורך דין בבית משפט חילוני?

שלום יעל,
יש מקום לכאורה להבחין, גם ביחס לשופטים, בין דיני ממונות, כולל דיני ממונות במשפחה, שבהם קיימת בעיה הלכתית חמורה מצד עצם קיום הדיון במסגרת זו, וזאת בנוסף על תוכן הכללים השיפוטיים, שאינם ע"פ דיני התורה (ונביא לכך דוגמא חריפה ביותר, מצד חובת המחאה עליה: לפי ההלכה, אישה שפלה, שבגדה בבעלה לרצונה, מאבדת בזה את כל הזכויות הממוניות שהיו לה מכוח מסגרת הנישואין, 'תצא בלא כתובה', כלומר: היא נוטלת מהבית שהרסה רק את הממון שהיה שלה לפני החתונה, וללא זכויות נוספות. לפי מנהג 'בתי המשפט למשפחה' (או ל'הרס המשפחה', כפי שיותר היה מתאים להם להיקרא) היא נוטלת, גם במקרה כזה, מחצית משווי הדירה וכו'). זאת לעומת הדיון במערכות אחרות: בתי דין לתעבורה, בתי דין לעניינים פליליים בלבד, הבג"ץ בענייני חוקה ומנהל המדינה, שבכל אלה הבעיה ההלכתית פחותה במידת מה, מכוח היות נושאים אלה נושאים חברתיים, שברובם נתונים להסכמות החברה, ואם כן עצם קיום המסגרת יתכן שאינו בעייתי כל כך מבחינה הלכתית, ובלבד שהכללים על פיהם נעשה השיפוט יהיו נאותים על פי אמות מידה הלכתיות.

אם כן, יתכן שאפשר להיות שופט, והוא הדין עורך דין, בענייני תעבורה ופלילים.
כמו כן במידה והצד אותו אתה אמור לייצג עושה כהלכה, כגון שהנתבע נתבע בעל כורחו להישפט בפני בית משפט שכזה, או אם התובע תבע את הצד השני להישפט בב"ד רבני, והלה סרב, וקיבל מכתב סירוב, ניתן לייצג אותו בבית משפט אזרחי.
התר פשוט יותר הוא להיות עורך דין שאיננו מתעסק כלל עם בתי משפט, כגון נוטריון שעוסק בחוזים של מכירת דירות ונכסים ודברים כעין אלו.

בכל אופן, יש בעיה אתית עמוקה יותר בעריכת דין, והיא ייצוג הצד שאיננו צודק. על כך היה הרב צבי יהודה קוק אומר, ששתי מלאכות הן מלאכות בזויות בעיניו: עיתונאות, ועריכת דין. בשני מקצועות אלה רבים הם שמאבדים קנה מידה מוסרי תמורת בצע כסף. אך, כמובן, אין זה אומר שאי אפשר להיות עורך דין כהלכה ולהימנע מכל מה שיש בו בעיה הלכתית ומוסרית וכן עיתונאי כשר, אלא שבמקצוע זה זו משימה קשה.
הדברים שכתבתי אינם בבחינת פסק הלכה אלא נקודות לעיון. להרחבה מומלץ לעיין במאמרים הבאים שעוסקים בנושא ביסודיות: שו"ת ציץ אליעזר חלק יב' סימן פב', יחוה דעת חלק ד' סימן סה', משנה הלכות חלק ז' סימן רנה', ,תחומין א' עמ' 319-328, תחומין ב' עמ' 523-528.
בברכה
מיכאל, חברים מקשיבים