שאל את הרב

האם מותר לאשה להיות שופטת?

חדשות כיפה חברים מקשיבים 07/02/02 13:21 כה בשבט התשסב

שאלה

האם על פי המשפט העברי קיימת אפשרות, שאשה תכהן כשופטת? כיצד מסבירים את מעמדה של דבורה הנביאה?

מה יחסה של ההלכה לשופטת בבית משפט אזרחי?

תשובה

שלום לך,
לגבי אשה שופטת אומרת הגמרא "שכל הכשר לדון כשר להעיד", אך מי שאינו יכול להעיד אינו כשר לדון, ואנחנו יודעים שאשה אינה יוכל להעיד, ועל כן אינה יכול לדון.
אך הראשונים נתחבטו בשאלה זאת כיוון שכולנו יודעים שדבורה היתה שופטת את ישראל , ומכח שאלה זו יש ראשונים בודדים שבדיני ממונות אשה יכולה להיות שופטת.
אך רוב הראשונים הסבירו את החריג שבדבורה בכמה תירוצים:
א. קבלו אותה עליהם כיוון שהיתה השכינה שרויה בדבריה.
ב. היתה זאת הוראת שעה על פי נבואה כיוון שלא היה מישהו אחר ראוי.
ג. כוונת הפסוק שהיתה מלמדת אותם דינים, אך לא היתה שופטת ממש.
להלכה פסק השו"ע חו"מ סי' ז' סעיף ד' שאשה פסולה לדון (ולהעיד).
מדוע? מה סיבת הדבר? קודם כל עלינו לדעת שזו גזירת הכתוב. כך קבע הקב"ה בתורה. אך לאחר הקדמה זו, אם ננסה לחשוב על היסוד הרעיוני העומד מאחורי הדברים צריך בירור מדוע נפסול את הנשים מעדות או מהיכולת לשפוט צדק. האם אין אנו, חס וחלילה, מאמינים לאשה ולכן אינה יכולה להעיד?
אנסה להציע הסבר בעניין. התורה מגדירה תפקידים על מנת שכל אחד ימצא את מקומו הראוי לו בעבודת ה', ומתוך הרמוניה גדולה יפעלו כולם. כמו חלקים בפאזל המשלימים את התמונה השלמה, ומכאן יש מצוות נתייחדו בהם הכהנים, הלויים והישראלים, הנשים והגברים. ומתוך ראיה כוללת ורחבה ראתה התורה לייחד לאשה תפקידים מרכזיים בהקמת הבית הישראלי וחזוק תוקפו וחוסנו הרוחני של העם מתוך התא היותר מצומצם – התא המשפחתי. על כן "כל כבודה בת מלך פנימה", ועדיין במלכותה היא עומדת.
אין מקומה של האשה במלחמה ("אין דרכה לכבוש", בלשון חז"ל), ואין מקומה של האשה במשפט. כבוד גדול עשו לה חז"ל כשחסכו ממנה את כל אותם מריבות וסכסוכים, רוצחים ואנסים, גיטין ומחלוקות, ושאר כל הדברים הרעים שמוצאים את דרכם לפתחם של בתי הדין. הדיין עושה עבודת קודש בהתמודדות יומיומית עם כל הזוהמה הזו. אין עבודה זו תפקידה של אישה שכל כבודה בת מלך פנימה, לא רק כשופטת אלא אפילו כעדה מן הצד. אין זה בגלל שלא מאמינים לה, והראיה שישנם עדויות מסוימות ואפילו בנושאים חמורים מאד שאשה כן נאמנת להעיד בהם (כגון: להעיד לאשה שמת בעלה ולהתירה מעגינותה ועוד), אך בשאר עדויות זו קרבה יתירה לזירת התגוששות שאינה שייכת אליה, וברוב המקרים אשה מעצם טבעה אינה חפצה להיות בה.
כל זה מדבר על אשה כדיינת באופן עקרוני. לגבי בתי משפט בימינו זו שאלה אחרת שנוגעת גם לשופט גבר כיוון שלצערנו המשפט במדינת ישראל אינו פועל לפי חוקי התורה. כל הפוסקים קבעו שלבתי משפט היום יש דין ערכאות של עכו"ם שאינם הולכים על פי דיני התורה ויש איסור להיות שופט שם (רק השופט אלון כתב אחרת, ודבריו תמוהים, והם כנגד כל הפוסקים). ניתן וכדאי להרחיב בנושא זה בסדרה תחומין בכרך א' ו-ב' שם יש מאמרים בנושא .
בברכה
שמיר, חברים מקשיבים


כתבות נוספות