שאלה
האם ניתן לקבל היום - שאין היובל נוהג, גר תושב?
ואם כן, מה דינו לגבי בעלות על קרקע בא"י וכו'?
תשובה
בס"ד
אי אפשר לקבל היום גר תושב ואסור למכור להם קרקעות.
וראה כי בשמות כג לג' כתוב : "לא ישבו בארצך פן יחטיאו אתך לי כי תעבד את אלהיהם כי יהיה לך למוקש" פסוק זה שבתורה כולל בתוכו שלושה נימוקים לאסור ישיבת נכרים בארץ ישראל. א. פן יחטיאו אתך לי. ב. כי תעבד את אלהיהם. ג. כי יהיה לך למוקש.
הרמב"ם הסביר הלכה זו בכל אומה ולשון שהם אסורים לשבת בארץ ישראל עד שיהיו גרי תושב ויקבלו עליהם שבע מצוות בני נח. וכמו שמביא הרמב"ם הלכות עבודת כוכבים פרק י' הלכה ו': .. בזמן שיד ישראל תקיפה עליהם אסור לנו להניח עובדי כוכבים בינינו, ואפילו יושב ישיבת עראי או עובר ממקום למקום בסחורה לא יעבור בארצנו אלא עד שיקבל עליו שבע מצות שנצטוו בני נח שנאמר "לא ישבו בארצך" אפילו לפי שעה, ואם קבל עליו שבע מצות הרי זה גר תושב, ואין מקבלין גר תושב אלא בזמן שהיובל נוהג אבל שלא בזמן היובל אין מקבלין אלא גר צדק בלבד. לפי דברי הרמב"ם האלו אין להניח גוי יושב בינינו אם לא קיבל עליו שבע מצוות בני נח, שאז הוא גר תושב. אך גר תושב אי אפשר לקבל בימינו כשאין היובל נוהג.
הראב"ד חולק עליו וכותב בהשגות : א"א. זאת לא מצאנו ולא שמענו מעולם והפסוק שהוא מביא בז' אומות הוא ואפילו לדבריו ישיבה כתיב בהו ולא העברה.
לדעת הראב"ד איסור "לא ישבו בארצך" הוא רק בשבעה עממין. ואם כך לכאורה אין לאיסור זה משמעות כיון ששבע אומות אלו נאבדו בזמן שסנחריב מלך אשור הגלה אוכלוסין ממקום למקום והתערבו האומות ואין מכירים כיום את שבע העממין. וכמו שכתב הרמב"ם ברמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק יב הלכה כה: כשעלה סנחריב מלך אשור בלבל כל האומות ועירבם זה בזה והגלה אותם ממקומם, ואלו המצרים שבארץ מצרים עתה אנשים אחרים הם, וכן האדומים שבשדה אדום,
היוצא מכל האמור לעיל כי איסור זה של "לא ישבו בארצך" במחלוקת בין הראשונים הוא שנוי. לרמב"ם איסור זה שייך לגבי כל אומה ולשון שלא קיבלו שבע מצוות בני נח, ושייך בכל מצב ומקום שביכולתינו לעשותו. אך גם אם אין יכולת בידינו לקיים ההלכה כתיקנה, ודאי הוא שאסור למכור לנכרי שאינו גר תושב, ולתת לו לשבת בארץ.
לראב"ד מותר לתת לשאר עממין לשבת בארץ, ואע"פ שלא מקבלים בימינו גר תושב, מותר לנוהגים כ"גר תושב" לשבת בארץ.
וכדבריו בהלכות איסורי ביאה פרק יד הלכה ח: שבזמן שאין היובל נוהג יושב ]הנוהג כגר תושב[ אפילו בעיר עצמה שאין קדושת הארץ עליה כשהיתה ...
אמנם גם לראב"ד אין בכך שום היתר למכור להם בתים או קרקעות כיון שיש איסור "לא תחנם" שינו קשור לחיוב של "לא ישבו בארצך".