שאל את הרב

האם חילוני אמיתי יכול להיות הומאני?

חדשות כיפה הרב שמואל אליהו 22/08/03 11:10 כד באב התשסג

שאלה

כבוד הרב שלום,

אני חילונית לחלוטין, ומבקשת לחלוק על כמה מקביעותיו של כבודו. כמובן, שאם הבנתי אותו לא נכון אני מתנצלת מראש.

כבודו תיאר את העולם שאינו עולם התורה כ"עולם של לקיחה" - קרי, עולם שהחיים בו מנסים "לקחת" איש מרעהו ולהרוויח דברים על חשבון הזולת. כפי שכתב כבודו ["תרבות העולם שבנוי על ההנחה שאנחנו חיות מפותחות. שם הכל בנוי על תחרות, מלחמת השרדות, החזק מנצח, ברירה טבעית ולקיחה."] כלומר, שכל החי תחת מה שנקרא ["השקפת עולם דארוויניסטית",] טבעו שיהיה יצור דורסני העט של כל אדם תמים כמוצא שלל רב. כבודו גם כתב "...ו"הפקרות" היא סדר החיים" ועוד.

אין ספק, כי בעולמינו יש אנשים רעים, אנשים שמטרתם היא אכן לנצל אנשים אחרים, להרוויח על חשבונם ועוד. אבל, כבוד הרבה ודאי ישמח לדעת, כי אנשים רבים בעולמינו, אף על פי שמאמינים הם בתרות דרווין, אין הם כאלה כלל וכלל. מאחר ואין הנחתום מעיד על עיסתו, אכתוב כאן, למשל, על חברתי, שהיא חילונית לחלוטין ומאמינה בתורת דרווין. אולם היא נערה תמה וישרת דרך, טובת לבב, שרחמיה נכמרים לשמע סבלו של כל יצור חי, והיא תמיד דואגת ועוזרת לכולם. או ידיד שלי, חילוני אף הוא (ומאמין בתורת דארווין כמובן), שיעדיף, בכל מצב נתון, לגרום לעצמו סבל ובלבד שאף אחד אחר, ויהא זה אדם שלא פגש מימיו, יחוש ולו אי-נוחות קלה.

ואם יורשה לי, עוד כמה מילים על הוריי - אימי בחרה לעסוק במקצוע הפיזיותרפיה כדי לשמח אנשים וכדי להעניק להם תקווה לעתיד. אבי היה בצבא שנים רבות כי האמין שכך יוכל לתרום למדינה, וכקצין היה אהוב על כל חייליו ודאג להם כאילו היו ילדיו. שניהם הביעו לעולם שני ילדים - אותי ואת אחי הבכור, וחינכו אותנו על ברכיה של האהבה - האהבה לאדם באשר הוא, האהבה לארץ ישראל, ועל ברכי הכבוד לאדם מעצם היותו אדם (וכמובן, כבוד מיוחד למבוגרים).

שני ההורים שלי חילונים לחלוטין (וכמובן, מאמינם גם הם בתורת דארווין). ובכל זאת, הזהירו את אותי והן את אחי ממתירנות מינית מופרזת (לה קורא כבוד הרב, ובצדק, "הפקר"). שנינו מאמינים בכך שכל הבונה חיים של אמון עם בן/בת זוג אחד/ת, חיים המושתתים על אהבה ועל נתינה - הוא-הוא אשר ימצא את האושר האמיתי.

מקווה לתשובה, בתקווה שלא הבנתי כראוי את כבוד הרב.

תשובה

בס"ד

קראתי הבוקר את הערתך והיא עשתה לי את היום יותר שמח ויותר יפה. לקרוא דברים כאלה משמחים זה טוב גם אם זה קצת מקשה על מה שכתבתי.

*****

ראי נא - שני רוצחים נוראיים חיו במאה השנים האחרונות על פני כדור הארץ. כל אחד מהם השמיד מליונים על מליונים של בני אדם בלי להניד עפעף. כל אחד מסיבותיו הוא.

[הראשון] הוא כמובן היטלר. מי שקורא את ה"מיין קאמפ" שלו רואה שהוא פיתוח ישיר של תורת דארוין. הוא כתב - ובצדק (קשה לכתוב את המילה הזו עליו)- הוא כתב כי בעולם הטבע החזק טורף את החלש. הברירה הטבעית עובדת והעולם מתפתח. כך כתב דארוין ואת המסקנה ביצע היטלר.

בעולם הטבע – כתב היטלר - אין רחמים. אין חסד. אין צדקה. בעולם הטבע החזק מנצח. נקודה.

אנחנו "החיה הצהובה" - אמר היטלר. וצריכים להשמיד את היהודים כי הם הכניסו לתרבות האנושית את כל המושגים של החסד והרחמים והצדקה. מושגים שמנוגדים לחלוטין לתהליך בנין העולם הנכון – תהליך הברירה הטבעית.
אם היה בעולם הטבע חסד ורחמים – הוא לא היה מתפתח לטובה כמו שהתפתח על פי דארוין!!! נקודה.

היטלר לימד את כל צבאו שמי שמרחם על בן אדם, ילד או כפר שלם. מי שמהסס לירות לילדה בין העינים הוא "נגוע" - "נגוע ביהודיות" חלילה. היטלר הסביר שהיהדות "טימאה" את מחשבת הנצרות בהכניסה בה יסודות זרים לטבע . יסודות של רחמים וחסד.

לכן אמר היטלר . אם הדרך שבה העולם התפתח - על פי דארוין - היא שהחזק טרף את החלש. אם כך הגזעים החזקים ניצחו ושרדו וכו' אם כן - הדרך הנכונה להמשיך ולפתח את העולם היא לגזול את כל רכושם של היהודים. לנצל את כוח עבודתם עד הסוף במפעלים ברחבי גרמניה, להשמיד אותם ולעשות מגופם סבון.

לדעתו של היטלר - היהדות היא זו שהפסיקה את ההתפתחות של העולם. פשוט עצרה את הקידמה. חובה עילאית על הגזע העליון לטהר את העולם מהיסודות היהודים עד גמירה. ולכן הוא קבע שכל מי שיש בו אפילו רבע יהודי – יש להשמידו. כל מי שיש בו שמינית יהודי - לסרסו.

[הרוצח השני] שגם הוא טבח מליונים על מליונים בלי להתבלבל. הגלה עוד עשרות מליונים למחנות עבודה בסיביר וניצל את כוח עבודתם עד שמתו מיתה משונה. גם הוא שנא יהודים בעומק נפשו. - היה כמובן סטאלין. רוצח הרוצחים שטבח והרעיב למוות מליונים של אנשים.

במקרה או שלא במקרה היה זה סטאלין שלימד את כולם כי אין אלוקים. דת היא אופיום להמונים. הוא היה הממלכה הראשונה בעולם שביסודה היתה הכפירה באלוקים. וכל מי שהלך לבית כנסת - מיד הוכר כיסוד חתרני שסיים את חייו במרתפי הק.ג.ב. או במקרה הטוב בסיביר הקפואה.

האם הרשע והכפירה שלו השתכנו במקרה באותו אדם. באותה ממלכה?

לא ולא.

אם אין אלוקים.
אם כולנו חיות מפותחות.
נתנהג בהתאם.

אם כל אחד בסוף מת. אם כן שימות למען הרעיון שאני רוצה קדם.

סוף סוף מה ההבדל בין אדם לחיה?

למה מותר להרוג פרה על מנת לאכול אותה ולמה אסור להרוג אדם על מנת לקדם את הקומוניזים?

נפלא!!?

**********

לשמחת כולנו היסודות הבריאים של העולם השמידו את הרשעה הזו לפני שהיא הרימה ראש יותר מידי. לפני שהיא לקחה לעצמה מספיק כוח כדי לשלוט על כל העולם כולו. זה לא היה רחוק. ברוך ה' - לא עלה בידם.


**********

היהדות זה ההפך הגמור.

אברהם אבינו לימד את העולם את דרך החסד. שיש בורא וצריך לאהוב את הברואים. שיש אלוקים ולכן צריך לאהוב אנשים.

["אוהב את המקום אוהב את הבריות"].

כל מי שקורא את תולדות חייו של אברהם אבינו קורא על שני דגלים שאברהם הניף גבוה מעל הכל.

** לאהוב את אלוקים באמת. אהבה עד כלות - אהבה שמחה. אהבה הדדית.

** לאהוב בני אדם בכל העוצמה והכח. לתת, לתת, לתת מכל הלב והנשמה - את כל מה שיש לך מכל הלב.

הסיפורים על אברהם ידועים וכתובים בתורה בצורה כל כך מפורשת שחבל לחזור עליהם כאן. כל אחד יכול לפתוח ספר בראשית ולקרוא.

עם ישראל שיוצא ממצרים מקבל על עצמו את דרך חיי אברהם. להמשיך את מעשיו – הוא לוקח על עצמו להכיר לעולם את אלוקים במקום כל האלילים האכזריים שהיו פזורים במזרח התיכון ובעולם כולו.
הוא גם מלמד להכיר לעולם "כי בצלם אלוקים עשה את האדם" ו"חביב אדם שנברא בצלם".

אם תקראי את הפסוקים שאספתי באקראי על כך תראי שכל הירידה למצרים היתה סידרת חינוך לעם שלם להיות אנושי - בן אדם. מבין רגיש מתחשב. לא דורסני. אוהב כל אדם.


דברים ה
(יג) שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ: (יד) וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַיהֹוָה אֱלֹהֶיךָ [לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְשׁוֹרְךָ וַחֲמֹרְךָ וְכָל בְּהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ כָּמוֹךָ: (טו) וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם] וַיֹּצִאֲךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה עַל כֵּן צִוְּךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לַעֲשׂוֹת אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת:

דברים ח (ו) וְשָׁמַרְתָּ אֶת מִצְוֹת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וּלְיִרְאָה אֹתוֹ: (ז) כִּי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר: (ח) אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ: (ט) אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת: (י) וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ: (יא) הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לְבִלְתִּי שְׁמֹר מִצְוֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְחֻקֹּתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם: [(יב) פֶּן תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ וּבָתִּים טֹבִים תִּבְנֶה וְיָשָׁבְתָּ: (יג) וּבְקָרְךָ וְצֹאנְךָ יִרְבְּיֻן וְכֶסֶף וְזָהָב יִרְבֶּה לָּךְ וְכֹל אֲשֶׁר לְךָ יִרְבֶּה: (יד) וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ הַמּוֹצִיאֲךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים]

דברים י
(יז) כִּי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד: (יח) [עֹשֶׂה מִשְׁפַּט יָתוֹם וְאַלְמָנָה וְאֹהֵב גֵּר לָתֶת לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָה: (יט) וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם]

דברים טו
(ז) כִּי יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן מֵאַחַד אַחֶיךָ בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ בְּאַרְצְךָ אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ לֹא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן: (ח) כִּי [פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ] לוֹ וְהַעֲבֵט תַּעֲבִיטֶנּוּ דֵּי מַחְסֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ: (ט) הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָבָר עִם לְבָבְךָ בְלִיַּעַל לֵאמֹר קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה וְרָעָה עֵינְךָ בְּאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן וְלֹא תִתֵּן לוֹ וְקָרָא עָלֶיךָ אֶל יְהֹוָה וְהָיָה בְךָ חֵטְא: (י) נָתוֹן תִּתֵּן לוֹ וְלֹא יֵרַע לְבָבְךָ בְּתִתְּךָ לוֹ כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל מַעֲשֶׂךָ וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ: (יא) כִּי לֹא יֶחְדַּל אֶבְיוֹן מִקֶּרֶב הָאָרֶץ עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לֵאמֹר פָּתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לְאָחִיךָ לַּעֲנִיֶּךָ וּלְאֶבְיֹנְךָ בְּאַרְצֶךָ: (יב) כִּי יִמָּכֵר לְךָ אָחִיךָ הָעִבְרִי אוֹ הָעִבְרִיָּה וַעֲבָדְךָ שֵׁשׁ שָׁנִים וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת [תְּשַׁלְּחֶנּוּ חָפְשִׁי מֵעִמָּךְ]: (יג) וְכִי תְשַׁלְּחֶנּוּ חָפְשִׁי מֵעִמָּךְ לֹא תְשַׁלְּחֶנּוּ רֵיקָם: (יד) הַעֲנֵיק תַּעֲנִיק לוֹ מִצֹּאנְךָ וּמִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ אֲשֶׁר בֵּרַכְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ תִּתֶּן לוֹ:[ (טו) וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיִּפְדְּךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה הַיּוֹם]

דברים טז
(יא) וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ [וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ] בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם: (יב) [וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּמִצְרָיִם וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ אֶת הַחֻקִּים הָאֵלֶּה]

דברים כד
(י) כִּי תַשֶּׁה בְרֵעֲךָ מַשַּׁאת מְאוּמָה לֹא תָבֹא אֶל בֵּיתוֹ לַעֲבֹט עֲבֹטוֹ: (יא) בַּחוּץ תַּעֲמֹד וְהָאִישׁ אֲשֶׁר אַתָּה נשֶׁה בוֹ יוֹצִיא אֵלֶיךָ אֶת הָעֲבוֹט הַחוּצָה: (יב) וְאִם אִישׁ עָנִי הוּא לֹא תִשְׁכַּב בַּעֲבֹטוֹ: (יג) הָשֵׁב תָּשִׁיב לוֹ אֶת הָעֲבוֹט כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ וְשָׁכַב בְּשַׂלְמָתוֹ וּבֵרֲכֶךָּ וּלְךָ תִּהְיֶה צְדָקָה לִפְנֵי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ: (יד) לֹא תַעֲשֹׁק שָׂכִיר עָנִי וְאֶבְיוֹן מֵאַחֶיךָ אוֹ מִגֵּרְךָ אֲשֶׁר בְּאַרְצְךָ בִּשְׁעָרֶיךָ: (טו) בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ וְלֹא תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ כִּי עָנִי הוּא וְאֵלָיו הוּא נֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ וְלֹא יִקְרָא עָלֶיךָ אֶל יְהֹוָה וְהָיָה בְךָ חֵטְא: (טז) לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת עַל בָּנִים וּבָנִים לֹא יוּמְתוּ עַל אָבוֹת אִישׁ בְּחֶטְאוֹ יוּמָתוּ: (יז) לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט גֵּר יָתוֹם וְלֹא תַחֲבֹל בֶּגֶד אַלְמָנָה: (יח) וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּמִצְרַיִם וַיִּפְדְּךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ מִשָּׁם עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לַעֲשׂוֹת אֶת הַדָּבָר הַזֶּה: (יט) כִּי תִקְצֹר קְצִירְךָ בְשָׂדֶךָ וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָּׂדֶה לֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ [לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה] לְמַעַן יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ: (כ) כִּי תַחְבֹּט זֵיתְךָ לֹא תְפַאֵר אַחֲרֶיךָ [לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה:] (כא) כִּי תִבְצֹר כַּרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל אַחֲרֶיךָ [לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה: (כב) וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לַעֲשׂוֹת אֶת הַדָּבָר הַזֶּה:]

*******

תכלית כל מכתבי היא לספר לך שיש בעולם שתי דרכים גדולות:

[אחת] הרואה באדם "צלם אלוקים" וכל המשתמע מזה.

[שניה] החלה בתרבות סדום, התפתחה בתרבות רומא והגיעה לשיא בגרמניה.
התרבות הזו קיבלה את החיזוק הגדול ביותר שלה מדארוין. זו תרבות שרואה באדם כלי שרת שאין לו שום ערך מלבד הערך הכלכלי שלו.
משעבדים אותו,
מנצלים אותו.
מכים אותו.
חותכים אותו.
סורקים את בשרו במסרקות של ברזל.
משליכים לזירת חיות הטרף.
מביאים לדו קרב לחיים ולמות מול חברו.

הכל הכל בריש חוצות. באמפיתאטרון שהוא הוא שיא התרבות והיצירה הרומאית. שם מלמדים לכל ילד ברומא שכל מי שהוא אדם אחר - הוא נוצר לטובתך בדיוק כמו שהשור והפרה נוצרו למענך שתאכל אותם. כך גם אתה תאכל את כל מי שאתה יכול.

אם שפיכת דם של מישהו בזירה יכול לשמח אותך אם זה יכול להעביר לך בכיף את היום. למה לא?

[נשליך לזירה מאה נשים עם ילדיהם ונשחרר לזירה מאה תנינים וביחד נלך לראות בכיף כיצד הם בורחים מהתנינים ומנסים להציל את חייהם. ולבסוף נתרגש כשנראה איך הם נטרפים אחד אחד בזעקות מחרידות.]

[נפלא!!]

זו תרבות רומא. וזו תרבות גרמניה - הרייך השלישי הממשיכה הרשמית של רומא שהייתה הרייך הראשון האמיתי. "קיסרות רומא הקדושה".

********

בין שתי התרביות הללו יש אנשים רבים שמנסים להלך בתרבות שמקורה ביהדות "חביב אדם" אבל הם לא מסבירים לעצמם ולעולם. למה?

למה אדם עדיף על חיה ועוף?

למה מותר להרוג בהמות לצורך הסטייק של הצהרים ולמה אסור לעשות סבון מאדם? למה אסור לאכול אותו?

הם מרגישים בעומק נפשם שזה תיעוב מאין כמוהו והם צודקים. הם מרגישים בנפשם צורך לעשות חסד כמו שתיארת במשפחתך ואת ממש ממש צודקת. אבל למה?

המקור של כל זה הוא בידיעה כי כל אדם נברא בצלם אלוקים. כי יש בנו נשמה אלוקית. לכן אנחנו מחפשים את הטוב ורוצים לעשות חסד.

לפעמים אנחנו מחברים את זה עם דארוין אבל זה בילבול. כי מי שעושה חסד באמת - באמת באמת לא מאמין בדארוין.
כי אם הוא היה מאמין באמת בתורת דארוין - הוא לא היה עושה חסד כמלוא נימה.

אם אתה חיה מפותחת אין שום סיבה שלא תנהג כמו חיה, כמו בסדום.
** למה שלא תבנה קולסיאום כמו ברומא?
** למה שלא תקים מחנות עבודה כמו שהקים סטאלין בסיביר?
** למה שלא תקים מחנות השמדה ומפעלי סבון?
** למה שלא תחיה מחדש את השטן מנגלה ותקים מחנות לניסוי רפואי על אנשים חיים?
** למה שלא תרעיב מליונים של אנשים למוות?
** למה שלא תדרוס את העולם?

********

לכן אני מבקש את סליחתך ואומר לך כי לדעתי את פועלת בחסד כל כך יפה ונפלא בגלל דורות על דורות של הורים וסבים שהיו לפניך וחינכו את בניהם ובנותיהם. בינהם אם את הוריך ודרכם גם אותך. הם לימדו שהעולם אינו הפקר וכי כל אדם נברא בצלם.

** הם לימדו כי יש צורך לשמור על העולם של אלוקים ולא ללכת לצוד חיות בר בשדות כמנהג האצולה של אירופה במשך דורות על דורות.

** הם לימדו למרות כל צרות הגלות.

** הם חינכו לא לרדוף אחרי חיות ולצודם לשם שעשוע. זה לא שעשוע בשבילנו. אנחנו שאוהבים בני אדם - אוהבים גם חיות. אלוקים לימד אותנו להמנע מצער בעלי חיים. בודאי שלא לטבוח עדרים שלמים של ביזונים לשם הכיף.

** הם לימדו שאפילו עצים אין לקצוץ לחינם. לא עצי סרק ובודאי לא עצי מאכל. בטח ובטח שלא לשרוף יערות שלמים.

החינוך הזה. דורות על דורות. החינוך הזה השאיר בך ובי ובכולנו רושם חזק מאוד. החינוך הזה רשם רושם חזק בעולם דרך התנ"ך. מוביל החסד בעולם.

הרושם הזה מגלה וחושף את היצירה האלוקית. את "הצלם" שבתוך כולנו. "צלם אלוהים" שמתגלה דרך המעשים היפים שאת ואתם עושים.

********

רק דעי לך כי צריך להמשיך את החינוך הנפלא הזה לדורות הבאים.

זה לא יעשה על ידי תורת דארוין. כי המסקנה האמיתית של דארוין היא היטלר. והיטלר זה דם. אסון צער בלי גבול. ואנחנו רוצים להביא רק אהבה וטוב ושלום לעולם.

[וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית יְהֹוָה בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם: וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר יְהֹוָה אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יְהֹוָה מִירוּשָׁלִָם: וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת [לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה"].


בהצלחה
שנה טובה

כתבות נוספות