שאלה
שלום לכבוד הרב.
ברצוני לשאול האם גם נשים צריכות להתגבר?
פירוש לקום מוקדם על מנת להתפלל (גם כשמיניקות ועייפות), להתגבר על תאוות האכילה (לאכול רק כאשר רעבים ואוכל מזין ובריא) וללמוד?
ועוד שאלה: מה הדין לגבי לבישת בגדים צנועים אך מהודרים (חליפות מחויטות לנשים, כובעים מעניינים, נעלי עקב נוקשות וכן איפור ותכשיטים נוצצים?) דמות אותה אני מעריצה (רבנית) הולכת כך. מה לחשוב?
זה נראה לי מידת גאווה מסויימת ואיני רוצה לחשוב כך.
תודה.
תשובה
בס"ד
[ודאי שגם נשים צריכות להשקיע כוחות בעבודת ה´, ובכך להתקרב לריבונו של עולם]. ביסוד עבודת ה´ אין הבדל בין איש לאשה, ששניהם נבראו בצלם אלוקים, ושניהם נבראו עם שכל ורגש לעבוד בהם את ה´.
אבל כיון שיש הבדלים בכוחות ובאופי של איש ואשה, גם העבודה המיוחדת של כל אחד ואחת - אינה בדיוק אותו דבר.
אשה חייבת בתפילה פעם ביום, ולכן היא אינה חייבת לקום מוקדם. במיוחד אם קימה מוקדמת תפגע בטיפול בילדים.
אולם ביחס להתגברות על תאוות האכילה - אין הבדל בין נשים לגברים, שכולם צריכים לגלות את נשמתם הפנימית ולא להיגרר אחרי תאוות.
וכן לגבי בגדים מהודרים: הם טובים מאוד - בפני בעלך. אם את חשה שיש בכך מידת גאווה, פירושו של דבר שיש לנפש שלך חוש עדין, ולכן לך ודאי לא טוב ללכת כך.
אולם ביחס לנשים אחרות שהולכות כך – תפעלי תמיד לפי הכלל "הוי דן את כל האדם לכף זכות". אולי היא הולכת כך כי כך היא יכולה יותר להשפיע? או אולי אם תשאלי אותה היא תדע להסביר לך שיקולים אחרים?
בהצלחה רבה בכל עבודת ה´.