האם אנחנו בתהליך גאולה?

בס"ד

שלום וברכה.

שאלת שאלה מצויינת. הרי כל אדם (כמעט) שנשאל על המצב יענה לנו שהמצב 'על הפנים', גרוע וכדו'. ולכאורה כך הם פני הדברים.

אולם חשוב (וחובה) להגדיל את המבט, וכוונתי בשני רבדים.

[הראשון] - ללא ספק אנו בתהליך של גאולה שהרי הסימנים ברורים. קיבוץ גלויות. ארץ ישראל נותנת פירותיה בעין יפה - על כך אומרת הגמרא "אין לך קץ מגולה מזה", אלא שיש קשיים ועיכובים שגם אותם חז"ל חזו מראש, ודברים רבים כתבו על הקשיים הצפויים לנו בזמן חבלי משיח (בעיקר מובאים הדברים בפרק 'חלק', הפרק האחרון במסכת סנהדרין).[האם אשה יולדת צריכה לחשוב כשתוקפים אותה חבלי לידה שהלידה שלה בנסיגה?]

[אדם שמטפס בהר אין הכרח שככל שיהיה קרוב יותר לפיסקגה שיראנה יותר טוב]. יתכן ויש לפניו עוד גבעונת קטנטונת שמסתירה מפניו את הפסגה, למרות שהוא הרבה יותר קרוב מבעבר.

[הרובד השני], והוא לדעתי החשוב - עיני האדם נתפסות באופן טבעי לראות את הקושי שבכל דבר ואת הצד הפחות נעים. אבל בהתבוננות אמיתית וכוללת על המציאות נגלה שגם היום המצב הוא נהדר. אנחנו בארץ ישראל, במדינה יהודית, יש לנו צבא יהודי, ממשלה יהודית ועוד ועוד. והרי כל יהודי בכל מקום בגולה היה נותן הכל להתחלף עימנו ולהחזיק נשק בארץ ישראל וללבוש מדי צה"ל.
אין ספק שאחיזתנו בארץ ישראל חזקה לאין ערוך ממה שהיתה באלפים שנה האחרונות, וודאי וודאי מאשר בזמן העליה הראשונה למשל. יש בארץ ישראל כחמשה מליון יהודים!!! בזמן העליה הראשונה לא היו אפילו 600 אלף יהודים בארץ.

האמת היא שגם אם נסתכל על הפיגועים נראה אור גדול, שמשדר לנו את הפסוק 'כי כאשר ייסר איש את בנו ה' אלוקיך מייסרך'. במהלך שלש השנים האחרונות היו בארץ כ20,000 נסיונות לפיגועים, כן, עשרים אלף! רובן המוחלט ב"ה לא התממשו. בגוש קטיף נורו אלפים רבים של פצמרי"ם ומספר הנפגעים שואף לאפס - פשוט נס!
זה נשמע לנו חלק אינטגרלי מהחדשות: 'פצצת מרגמה נורתה על ישוב ישראלי בגוש קטיף, לא היו נפגעים ולא נגרם נזק...' באופן טבעי, זה בכלל לא ברור מאליו שלא יהיו נפגעים! במאות רבות של מקרים נחת הפצמ"ר סמוך מאוד לאנשים, או במקום בו היו אנשים דקות או שניות לפני כן.

[התבוננות בכך מביאה בכרח למסקנה שריבונו של עולם אוהב אותנו ומשגיח עלינו, וגם היסורים באים מתוך אהבתו כלפינו, כדי שניטיב את מעשינו, וכמובן עלינו להודות ולשבח על כך].

ומי יודע אם הפיגועים לא באו רק למנוע את האסון הגדול של מסירת ארץ ישראל לידי אנשים זרים?

ההסטוריה מלמדת אותנו כי כל קושי שהיה לעם ישראל היה מתוך מגמה לבנות משהו יותר גדול, והדוגמא החשובה ביותר היא שעבוד מצרים שהביא למתן תורה.
הרב חרל"פ זי"ע פירש את התפילה "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים" באופן הבא: כשתשוב לציון אנו מתפללים שנראה זאת, כלומר שנבין שזאת החזרה לציון ולא ניתן לקשיים לבלבל אותנו ולחשוב שזו אינה החזרה לציון. מי חכם וישמור אלה - ויתבוננו חסדי ה' (תהלים קז).

ויהי רצון שנזכה בעז"ה בקרוב ממש לביאת משיח צדקנו ולגאולה השלמה.