האכלת תינוקות מאכלים אסורים

א.לא הסכים משה לינוק חלב של מצריות, ועל כן הציעה אחותו "האלך וקראתי לך אשה מינקת מן העבריות ותינק לך את הילד". אמנם מן הדין היה הדבר מותר לו , כמו שפסק מרן (יו"ד פא,ז), אולם אם אפשר בישראלית – עדיף, כי חלב אחר מטמטם את הלב.

ב. משום כך מינקת חולה, שנאלצה לאכול דברים אסורים, ראוי – במידת האפשר – שתימנע מהנקה באותה עת.

ג. למרות שקטן פטור ממצוות, אסור להאכילו מאכלים אסורים, אפילו אלה האסורים מדרבנן, אלא אם כן הדבר נחוץ לו לרפואה.

ד. איסור זה הוא רק במאכלים האסורים מצד עצמם, לא כן בדברים שאיסורם נגרם בגלל הזמן. לכן מותר להאכיל קטן, אף אם הגיע לחינוך, לפני הקידוש, או ביום של תענית. אבל אסור להאכיל תינוקות, למשל, ביצים עם דם.

ה. איסור אכילת חלב אחרי בשר הינו איסור שהזמן גרמו, ולא איסור מחמת עצמו. על כן, מותר להאכיל קטן שאינו מבין חלב אחר בשר. אבל קטן שכבר מבין ויודע שהדבר אסור – אין להאכילו חלב אחר בשר.

ו. כאמור, מאכלים אסורים עלולים להשפיע לרעה במיוחד על ילדים. לכן ראוי להימנע מלהאכילם במטרנה העשויה מחלב עכו"ם, גם אם יש פוסקים שהתירו חלב כזה. כמובן, מידת האיסור תלויה ביכולת העיכול של התינוק, וגם בהבדלי המחיר שבין סוגי המטרנה השונים.