דתיים וחילוניים- הילכו יחדיו

שלום וברכה
הסוגייה בה אתה עוסק היא אכן קשה מאוד ומטרידה מאוד.
זה עולמנו – אנחנו מחוברים למערכות רבות: נאמנות לקב"ה, נאמנות לעצמנו, נאמנות לבני הזוג שלנו וכדו', ואנחנו חייבים אפוא לחיות במקום בו נאמנויות אלה אינן סותרות. על כן, בשעה שאנו מקימים בית בישראל אין אנו בוחרים את אחת הנאמנויות בלבד – זו שבין בעל לאישה – כי אם מקום בו כל הנאמנויות כולן תוכלנה לבוא לידי ביטוי. על כן, חלק בלתי נפרד מאופי בן הזוג שאנו מחפשים קשור למקומו הדתי והאמוני.
ברם, לכל זה אין קשר לעובדה שבעלי תשובה נדחים. ככל הידוע לי זה לא נכון בחברה שלנו, ואם זה נכון הרי אתה צודק: זו חרפה גדולה, הן במישור המוסרי, הן במישור הדתי, והדבר גם מעמיק את הקרע הפנימי בעם ישראל, כיוון שהוא קובע כי לא ניתן לעבור ממקום למקום. את זה בוודאי שיש להוציא מכלל הדיון.
הדבר נכון גם לגבי המאבק שהיה על גוש קטיף. העודה שלא השכלנו להפוך את המאבק למאבק כלל ישראלי כי אם הסתגרנו בתוך עצמנו במאבק זה, היא אחת הסיבות שהוא לא הביא להד הציבורי אותו חלמנו לייסד.
כללו של דבר – צריך לחתור לחיזוק כל המקומות האפשריים לליכוד פנימי עמוק, ואף שיש תחומים בהם לא ניתן, יש עוד קרקע עצומה לחרישה כדי להעצים ולהגדיל את נקודות החיבור.

כל טוב