דכאונות בלתי נשלטים

ב"ה


שלום לך,


כן, לפעמים אנו חשים "ריק" פנימי. איזה תחושה שמלווה ברצון לשבור משהו. הרגשה שאני לא עושה שום דבר חשוב באמת. כבר הארכתי בכמה תשובות באתר זה: התחושות אותן אתה מתאר יכולות לבוא משני מקורות שונים: או שאתה חש שאינך עומד על קרקע מוצקה כיוון שטרם זכית לחבר את מה שאתה רוצה להיות עם מה שהנך. אין בך די כוח לקבל החלטות שונות, להתאמץ ולשוב אל עצמך, אל תוכך. אין בך כוח להתקדם ולהגיע אל מיצוי איך שהיית רוצה לראות את עצמך. זהו ביטוי למשבר הקורא כתוצאה מתהליך התקדמות לא מבוקר, לא מדורג. תהליך שלא מביא את האוח והנפש - יחד - אל רום הפסגה.
מן הצד השני, אין לי ספק שיכול להיות שהתופעה עימה אתה נתקל באה ממקום הפוך: אתה במדרגה כזו שמיצית את כל האפשרויות העומדות לפניך ועתה אתה מבקש לעלות למקום חדש. לגלות מה שטרם זכית לגלות. אתה חש צורך כמוס להגיע אל המקומות שבהן טרם היית.
כאן מדובר בשבר פנימי שנועד להוליד מדרגות חדשות.
זוהי ההבחנה בן שברון לב, שהיא תוצאה של התקדמות. לבין עצבות שהיא תוצאה של קלקול פנימי עמוק.


תחושותיך, אלה הגורמות לך להרגיש מוטרד ולא מאפשרות לך לתפקד כהלכה מצריכות בירור וליבון. יתכן ועצותי, אינן מספיקות כיוון שהבעיה אותה אתה מתאר מצריכה מפגיש של פנים אל פנים עם מי שמתמחה בהנחייה במשברים כגון: רבנים בעלי הבנה בתורת הנפש, מדריכים רוחניים, פסיכולוג וכו'. לכן, אם אתה חש שמצבך לא משתפר ואתה חש בתחושות אלה שוב ושוב, אנא גש לאחד מהנ"ל וה' הטוב יזכה אותך ואותנו בימים של שמחה.


בברכה,


שי