שאלה
כבוד הרב שלום וברכה,
השנה בפעם הראשונה שמעתי בכמה מקומות ומכמה אנשים שכאשר אדם מרגיש צורך/רצון לבכות במהלך הימים של ראש השנה זה סימן שבאותו רגע הוא עומד למשפט בשמיים, ומכך נבעו לי כמה שאלות:
1. קודם כל האם הדבר נכון?
2. לאחר ששמעתי את הדבר הזה נזכרתי בשנים האחרונות שלי בחגי ראש השנה ונזכרתי שבכל פעם ביום הראשון של ראש השנה כאשר אומרים את הפיוט של עקידת יצחק לפני תקיעת השופר באופן אוטומטי עולות לי דמעות בעיניים ויש לי צורך לבכות. האם יש לזה הסבר? ומה זה אומר?
3. השנה לאחר שהתוודעתי לדבר הזה חוץ מהרצון לבכות כשהיה הפיוט של עקידת יצחק היה לי גם זמן ממש ארוך שהיה לי רצון עז לבכות ביום השני של ראש השנה אחר הצהריים. מה זה אומר ? האם עמדתי לדין פעמיים? (יכול להיות שזה קרה לי גם בשנים שעברו אבל אני פשוט לא זוכר, לא הייתי מודע ולא ייחסתי לזה חשיבות במידה וכן..)
4. מעבר לכל זה אני לא יודע למה, אבל במהלך כל החג תקפה אותי עצבות לא מוסברת שאפילו לעצמי לא הצלחתי להסביר אותה. אפשר לומר שזו הייתה עצבות די קשה שמנעה ממני ליהנות קצת מהחג...
אני יודע שכבוד הרב לא יודע חשבונות שמיים ומה קורה עם כל נשמה ונשמה אבל אני ממש רוצה לקבל לפחות קצת מידע על קצה המזלג שיסביר לי את כל עירוב הרגשות הלא ברור ואפילו קצת מוזר ומטריד הזה שחוויתי במהלך החג.
אודה להתייחסותך ותשובתך.
בברכת גמר חתימה טובה ושנה טובה :)
תשובה
בס"ד
שלום רב,
מצאתי מקורות לכך שהבכי מעיד על כך שנעשה לאדם דין בעת הזאת.
הדין נעשה בשני ימי ראש השנה.
כתוב בספרים שהאר"י הקדוש היה בוכה בתפילות ראש השנה.
אין לעורר את הבכי בכוח אבל מי שבוכה מעצמו זה סימן טוב.
תזכה לשנה טובה ומתוקה.
עיין סיכום רחב בנושא
http://www.halachayomit.co.il/DisplayRead.asp?readID=3176