שאלה
בס"ד
[דבר תורה קצר לפרשת בראשית]
יצא חג שמחת תורה והגיע הזמן להתחיל מההתחלה – להתחיל מבראשית ברא.
בפסוק א' מעלה רש"י שאלה:
"אמר רבי יצחק לא היה צריך להתחיל את התורה אלא (שמות יב ב) מהחודש הזה לכם, שהיא מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל, ו[מה טעם פתח בבראשית]?"
הרמב"ן מחדד את השאלה:
"כי כל זה (=מעשה בראשית עצמו [עד לפרטים]: ביום ראשון ברא...) – [לא יובן] בינה שלימה מן הכתובים... ויספיק לאנשי התורה בלעדי הכתובים האלה, ויאמינו בכלל בנזכר להם בעשרת הדברות (שמות כ,יא): "כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ את הים ואת כל אשר בם וינח ביום השביעי...".
נסביר: נכון שצריך להאמין שהקב"ה ברא. זה עיקר מעשרת הדיברות ("שמור את..."), אבל למה לפרט את מעשה הבריאה לפרטים?
הרי רק [מעט] חכמים מבינים את מעשה הבריאה (וגם הם לא הגיען לתכלית ההבנה)?
נשארנו מבולבלים כמו שהיינו קודם, לא הבנו [כמעט כלום] מהפירוט על מעשה הבריאה.
התשובה נמצאת בכתוב שחוזר על עצמו בכל מעשה בראשית:
"[וַיַּבְדֵּל] אֱלוקִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ... [וַיַּבְדֵּל] בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ... יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם [לְהַבְדִּיל] בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה... [וּלֲהַבְדִּיל] בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ..."
את ההבדלה שבמוצאי שבת וחג אנו מבקשים בתפילת שמונה עשרה בברכת "חונן הדעת", כי הבדלה היא בראש ובראשונה [חכמה].
מי שאין בו חכמה, אין לו יכולת להבדיל.
הבדלה דורשת הבנה של [מהות] הדבר, היא דורשת יכולת להגדיר את הדבר – זה כך וזה אחרת.
כדי להוציא את העולם ממצב של תהו ובהו, יוצר הקב"ה הגדרות לכל דבר, כך שבעולמו של הקב"ה יש סדר.
הקב"ה מנסה ללמד אותנו [שלכל דבר ולכל אחד] בעולם יש את מקומו ומטרתו.
זוהי התשתית לכל מה שנדרש מאיתנו בעולם – כל מטרתנו בעולם הזה היא לדעת להבדיל.
אנחנו נדרשים להבדיל בין טוב ורע, מותר ואסור, קודש וחול, טמא וטהור, אמת ושקר וכדומה...
להבדיל [מכל דבר] בעולם את הטוב, כי לכל דבר בעולם יש תפקיד.
להבדיל את ראיית המצב הטוב שבעולם לעומת העגום בו, ולהביט באותה מידה על הטוב והרע.
ותוך כדי הבדלה [בסביבתנו], להתחיל להסתכל גם על [הפנימיות] שבאנשים.
כך יוצא שההבדלה קובעת את