שאלה
שלום רב.
יש לי שאלה מאוד מורכבת. אני נשואה ויש לנו שני בנים. אין לי עוד אחים , אני בת יחידה. אבא שלי הוא תמיד היה אלים בבית כלפי אמא וכלפי גם. אמא שלי מאוד קשורה למשפחה שלה ועוזרת להם ואת זה אבא שלי לא אוהב ואף פעם לא אהב אז אמא שלי הולכת אליהם גם אם הוא לא רוצה.
יש לי בת דודה עם ליקוי בהתפתחות, היא נשואה ויש לה בן ולפני שבועיים נולדה לה גם בת. אמא שלי תמיד נוסעת לעזור לה , לפני כמה ימים לקחו את בת דודה שלי לביתץ חולים כי יש לה דיכאון אחרי לידה , דודה שלי באה לעזור לה עם הילדים וזה היה לפני שבת , ואמש שלי גם נסעה ונשארה שם חמישי, ביום שישי אמרתי לה שתסע הביתה כדי שאבא לא יעשה בלגן בבית והיא אמרה שהיא לא יכולה כי היא צריכה לעזור.
אני יושבת אצלי בבית ודואגת מה יקרה והיא דואגת למשפחה שלה. אני תמיד מנסה כמה שפחות להדאיג את אמא שלי,אבל אני מאוד דואגת לה ובגלל זה אין לי גם מצב רוח למשפחה שלי , בעלי מאוד מבין אותי ומעודד אותי תמיד אבל השאלה שלי עד כמה אני צריכה לדאוג לאמא? היא תמיד בשביל המשפחה שלה תעשה הכל ולא אכפת לה שאבא שלי לבד בשבת ושהוא יכול להכות אותה כשהיא תבוא הביתה. למה אני צריכה לחשוב על זה יותר ממנה? מה אני יכולה לעשות? זה מדכא אותי, יש לי ברוך ה' בית טוב ויחסים טובים עם בעלי , לפעמים בא לי להתנתק מכולם ולחיות רק עם עמשפחה שלי ועם הבעיות שלנו. להורים שלי יש תקשורת לקויה מאוד והם חיים כך כל החיים כבר כמעט 30 שמה. בעלי אומר שזאת הבחירה שלהם ואני לא צריכה להכנס לזה , אני רואה שזה מציק גם לו ואני מבינה אותו . אני תריכה עזרה. ההורים שלי מתנהגים בחוסר הגיון ואני צריכה לחשוב במקומם ונמאס לי.
אשמח לתשובה .
שבת שלום
תשובה
בס"ד
שלום רב,
הדברים שלך נוגעים מאוד ללב.
מתוך דבריך אני יכול לברך אותך שיש לך בעל נפלא. נראה לי שעמדתו נכונה. ההורים שלך בוחרים להמשיך את הקשר המסובך שלהם ולכן את לא יכולה לקחת על כך אחריות.
על פי רוב במצבים כאלה אנחנו נוטים ללכת לאחד הקצוות:
או להיות מעורבים מאוד - כמו שאת עושה עכשיו,
או להתנתק מהכל, כמו שאת לפעמים רוצה לעשות.
אבל הדרך הנכונה היא דווקא דרך האמצע, ונראה לי שבעלך מתכוון לכך.
מצד אחד לא להיות מעורבת, ולא להדריך את אמא שלך אם לחזור או לא לחזור הביתה לשבת, ועד כמה לתמוך באחינית שלה.
מצד שני לא להתנתק לגמרי. כן להתיחס אל ההורים שלך כהורים שמגיע להם ממך כבוד ואהבה: להתקשר, לשוחח, לשתף אותם בדברים שקורים אצלך, לשמח אותם עם הנכדים, לבוא לבקר אותם.
את יכול לסמוך על בעלך וביחד אתו לגבש דרך נכונה, כיצד להיות בקשר טוב ולא להיות מעורבים יותר מדי.
אם למרות הכל את מרגישה שהרגשות שלך נמצאים כל הזמן עם אמא שלך ואת לא מצליחה לחשוב על המשפחה הפרטית שלך, אז כדאי לך לפנות ליעוץ מקצועי (פסיכולוגית או עובדת סוציאלית או יועצת או מטפלת באמנות וכד') כדי לעבור תהליך מסודר שיסייע לך לבנות את היחס הנכון כלפי ההורים שלך.