שאלה
אנו לומדים גמרא בישיבה, אך מפאת המסגרת המיוחדת שלנו המשלבת מכללה אחה"צ, אין זמן לחזור על הדפים שלמדנו ולכן ישנה תחושת פיספוס שכן לימוד גמרא בלי חזרה, אינו כל כך נשאר בזיכרון.
יחד עם זאת אין מספיק זמן ללמוד אמונה, תנ"ך, מוסר ותחומים אחרים חשובים שהם לא גמרא.
כל הסדר בוקר, מוקדש ללימוד הגמרא.
הייתי רוצה לשאול, האם כדאי שאני אעשה לעצמי סדר משלי, המשלב גם גמרא חלק נכבד, וגם מוסר וכו'... או שמא להישאר במסגרת הישיבה ולצאת בסוף השנה בלי לדעת תנ"ך כלל, יסודות חשובים באמונה, ובקיאות בספרים חשובים אחרים כגון: משנה תורה, מורה נבוכים, ספר העיקרים ועוד...
וזה קריטי מכיוון שאני השנה מסיים את המסגרת הישיבתית.
רבני הישיבה אינם תומכים בהצעה זו, ודוגלים בהמשך לימוד הגמרא.
וכמובן שאני מודע לחשיבות הגמרא.
תשובה
בס"ד
שלום
אתה שואל שאלה קשה כיון שאני חושב שבלי לימוד אמונה ומוסר אנחנו מפסידים את העיקר. חכמינו בגמרא אמרו שבלי זה אין לכל הלימוד ביסוס וקיום. (שבת לא).
אחרים המשילו את לימוד ההלכה בלי אמונה ויראת שמים לגוף בלי ראש. שאולי הוא חזק ויפה אבל אין לו תועלת. אני לא ידע אם ההשואה מדויקת כל כך אבל יש בה הרבה אמת.
גם לימוד הגמרא הוא חשוב מאוד והחזרה עוד יותר עד כדי כך שחכמינו המשלו את הלומד ואינו חוזר לזורע שאינו קוצר - ראה המשל שמסביר שאין תועלת בלימוד אחד שאינו משנה את האדם בקביעת הדברים בתוכנו.
לעצם הענין השאלה היא גדולה כיון שאני חושב כדבריך אבל מי שקובע אצלכם בישיבה זה ראש הישיבה וכד' והוא יודע גם שיקולים אחרים של מסגרת הישיבה שלא תפגע אם כל אחד יעשה מה שליבו חפץ.
לכן בא בדברים עימו הסבר לו את חשיבות הענין לגביך. אולי תציע לו ללמוד את כל הדברים שאתה רוצה ללמוד דרך הגמרא. - זה אפשרי ואולי זה לא יפגע במסגרת הישיבה.
בהצלחה