גיל ההתבגרות - מצבי רוח משתנים ועוד

שלום לך.
אפתח בהתנצלות על האיחור במתן תשובה, עומס..

מאד התרשמתי משאלתך, מההתלבטות שאתה נתון בה. היא מראה על רצון להתקדם ולהתעלות מבחינה רוחנית, מבלי לאבד את השייכות לחברה שזה דבר נכון ובריא.

האדם הוא ´ייצור חברתי´. כל אחד זקוק לחברה וההבדל הוא רק במינונים. יש כאלו שבאופיים צריכים יותר ויש כאלו פחות. במיוחד הדבר נכון בגיל שבו אתה נמצא. גיל ההתבגרות הוא מאופיין בצורך בחברה, וזה טוב בריא וטבעי. אל תוותר על הרצון והצורך הזה, כי כפי שאתה ציינת בתקופות שניסית להתנתק זה לא עשה לך טוב.

מצד שני אתה שואל, החברה מורידה אותך ברמה הרוחנית ואתה מרגיש סתירה - מצד אחד יש רצון וצורך לחברה ומצד שני יש רצון להתקדם, איך עושים שלום בין הרצונות הללו?

נראה לי שלא כדאי לוותר על החברה, אבל יש הרבה אפשרויות להשתייך לחברה. בכל חברה יש משפיעים ומושפעים. כל אחד לפי אופיו וצרכיו.

כמובן שכל אחד הוא גם משפיע וגם מושפע, אבל אם תיצור תודעה אצלך שאתה רוצה להיות פחות מושפע ויותר משפיע אתה אפילו יוכל להתחזק מהמפשג עם החברה. אתה מנסה להשפיע את הרצון שלך להתקדם על כלל החברה וזה מחזק אותך.

כמובן לא בהתנשאות ולא בתחושת עליונות, היא לא בריאה ולא נכונה, אלא מרצון טוב להתקדם גם בחברה וגם מחוצה לה.
דבר נוסף שכדאי לזכור אותו הוא האפשרות להיות שייך לחברה מבלי להיות בטוטאליות.
צריך לשים לב שאנחנו לא מתמסרים לצורך החברתי שלנו באופן שמוחק את כל הרצונות שלנו ואת היחודיות שלנו.
מותר וחשוב שלכל אחד יהיו זמנים ונושאים בהם הוא מפתח את עצמו מבלי לתת דין וחשבון לחברים שלו. הוא מקדם את רצונותיו, ובהם הוא ´לעצמו´.

על התחושה שיש פער בין הזמן שלא לומדים ובין הזמן שלומדים, נראה לי שזה ההתמודדות הקבועה בין השכל/רצון ובין הגוף.
יש לנו הרבה דברים שאנחנו יודעים מה צריך לעשות ואיך צריך להתנהג, ובכל זאת אנחנו יודעים המציאות היא לא כמו האידיאל וזה הסדר.
לאט לאט מתקדמים והרצון נהיה כל כך חזק שהאישיות כולה מתקדמת. מה שאתמול היה לי התמודדות היום כבר לא. אבל אז מגיעה התמודדות חדשה. זה הסדר בעולם הזה.
תמיד בשמחה על כך שאנו בעולם של תיקון, שיש לנו את הזכות לתקן את עצמנו ויחד איתנו את כל המציאות.

בהצלחה רבה!
חיים