שאלה
קראתי שמי שמדבר בחזרת הש"ץ גדול עוונו מנשוא, ורק במקום 1 בתורה נאמר גדול עוונו מנשוא- כשקין רצח את הבל. שאלתי: האם זה באמת כל כך גרוע לדבר בחזרת בש"ץ?
תשובה
ב"ה
עומר ברכה ושלום,
דע לך כי השותק בחזרת הש"ץ ומכוון לחזרה, הרי הוא כמי שהתפלל עוד שתי תפילות:
1) שומע את החזרה ויוצא ידי חובה מדין שומע כעונה.
2) העונה אמן כאילו מברך בעצמו.
ראה כמה חשובה חזרת הש"ץ וכמה יקרה היא, ואם מדובר במניין שבו המתפללים מדברים בזמן חזרת הש"ץ יתכן שלא יהיו עשרה שיענו לברכות של החזן ואז יוצא שהחזן מברך ברכות לבטלה ונושא את שם ה' לשווא ח"ו. וכידוע לך, נשיאת שם ה' לשווא זהו איסור חמור המוזכר בעשרת הדיברות.
ואכן, בשעת הדחק אם החזן רואה שלא יהיו לו עשרה עונים אמן לברכותיו עדיף לוותר על חזרת הש"ץ כולה, ולומר בקצרה עד קדושה. הלכה זו נפסקה מפני שאסור לשאת את שם ה' אלוקינו לבטלה.
ומי שבא לבית כנסת על מנת להעביר חוויות עם חבריו ולשוחח על דא ועל הא, אז להיכן הוא ילך אח"כ להתפלל?
הביטוי שהזכרת "גדול עווני מנשוא" הוא ביטוי מושאל מפרשת בראשית - לאחר שקין קיבל עונש חמור על כי רצח את הבל הוא מצדיק עליו את הדין ואומר אכן אני מסכים, גדול עווני מלסלוח. אני מבין מדוע ה' לא סלח לי על חטא של רצח (רמב"ן).
ובשו"ע או"ח סימן קכד' סעיף ד' נתן לנו רעיון שכל אחד יחשוב כאילו אין עשרה עונים אמן והוא העשירי, ועליו עומדת תפילת חזרת הש"ץ. ואכן, בפעם הראשונה זה קשה אך אח"כ מתרגלים לא לדבר וההרגל נעשה טבע.
בהצלחה!
עוזיאל