שאלה
לכבוד הרב שלום
הספרדים מברכים הגומל בנסיעה של 72 דקות גם אם אין זה במקום סכנה.
שאלתי: האם מי שנסע נסיעה בינעורנית שנמשכה 72 דקות בגלל פקקים חייב לברך תפילת הדרך וברכת הגומל?
האם יש הבדל בין אם הפקקים חד פעמיים או תדירים באותה דרך?
תשובה
בס"ד
אם זה מחוץ לעיר - לא משנה הפקקים - משנה הזמן. ובלבד שזה יהיה לפחות "פרסה". כי כך כתוב בשו"ע אורח חיים סימן ריט סעיף ז.
"באשכנז וצרפת אין מברכין כשהולכין מעיר לעיר שלא חייבו אלא בהולכי מדברות דשכיחי ביה חיות רעות ולסטים. ובספרד נוהגין לברך מפני שכל הדרכים בחזקת סכנה. ומיהו בפחות מפרסה - אינו מברך. ואם הוא מקום מוחזק בסכנה ביותר - אפילו בפחות מפרסה".
ולכן אם אדם נסע שבעים ושתים דקות ונסע כארבע קילומטר או יותר - חיב לברך. ובלבד שזה היה בנסיעה מחוץ לעיר.
אמנם אשכנזים לא מברכים על נסיעה כזו אלא רק במקום שיש חיות רעות או ליסטים. ולכן אשכנזים שנוסעים ביש"ע ששכיחי שם ליסטים וחיות רעות - מברכים הגומל בכל נסיעה שיש בה חשש סכנה.