שאלה
במוצא"ש האחרון נסעתי בכביש ירושלים ת"א בטרמפ ולאחר אחד מהסיבובים הנהג לא ראה את האוטו שלפניו (נוצר מעין פקק) והאוטו נעצר צמוד לאוטו שלפניו (כמעט התנגשות).
עכשיו אני ישבתי באמצע המושב האחורי ובגלל שלא מצאתי את החגורה אז לא הייתי חגורה (כלומר אם האוטו היה נתקע סביר להניח שהייתי עפה מהחלון).
שאלתי היא האם עליי לברך הגומל או לא?
ואם עליי לברך אז עד מתי מותר לי לברך הגומל?
תשובה
לא מברכים הגומל על כמעט תאונה. אבל בהחלט מברכים הגומל על נסיעה ארוכה של יותר מ72 דקות.
לנוחתך צירפתי הלכות ברכת הגומל.
ברכת הגומל
א.
^kברכת הגומל צריכה להיות בעשרה, ונוהגים לברך אותה בעת קריאת התורה.
ב.
מברכים אותה אלו שהיו בנסיעה בים, או הלכו במדבר והגיעו למקום ישוב. וכן מי שהיה חולה ונתרפא, או אסיר ונשתחרר.
ג.
מי שעברו עליו כולם יחד או חלקם חייב בברכה אחת, וכן מי שהלך במדבר ולא ברך עד שהלך פעם שניה אינו מברך אלא ברכה אחת.
ד.
כולם לא מברכים עד שתיגמר נסיעתם או מחלתם. ולכן אם היו בחניה באיזה עיר בדרך, אינם מברכים בה ברכת הגומל.
ה.
הנוסע מעיר לעיר נסיעה רצופה למעלה מ–72 דקות, וכן הטס ממקום למקום 72 דקות מברך ברכת הגומל. אנשים הנוסעים יום יום באופן קבוע, מברכים פעם בחודש.
ו.
אשה שעברו עליה שבעה ימים מהלידה וכל אשה שצריכה לברך כדלעיל סעיף ב', תברך הגומל בצנעה בפני עשרה גברים בביתם או כשעומדת בעזרת נשים.
ז.
מי שאיחר לברך הגומל, יכול לברך כל זמן שירצה. ונכון שלא לאחר יותר משלשה ימים.
ח.
אדם שחייב לברך הגומל - יכול לברך ולכוין להוציא בברכתו הרבה אנשים ונשים ובלבד שגם הם יתכונו לצאת ידי חובה. וזו דרך טובה לאשה שצריכה לברך הגומל ומתביישת לברך בפני עשרה.
הברכה
אוֹדֶה ה’ בּכל לֵבָב. בּסוֹד ישָׁרִים ועֵדָה:
בָּרוּךְ אַתָּה ה’ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם. הַגּוֹמֵל לחַיָּבִים טוֹבוֹת שֶׁגּמָלַנִי כּל טוּב:
ועונים: "אָמֵן".
ואחר כך אומרים למברך: הָאֵל שֶׁגּמָלָךְ כּל טוּב הוּא יִגְמלְךָ כּל טוּב סֶלָה:
והוא עונה אחריהם: אָמֵן כֵּן יהִי רָצוֹן: