שאל את הרב

ברכות אחרונות ואמירת

חדשות כיפה הרב שמואל אליהו 11/02/02 19:22 כט בשבט התשסב

שאלה

לכבוד הרב שלום!

א. האם חובה לברך ברכות אחרונות? והאם גם מחוץ לבית? ובמקרה ששכחתי לברך ועברתי מקום האם אפשר עדיין לברך ברכה אחרונה (נניח "בורא נפשות")?

ב. במקרה שסיימתי לשתות מים ובטרם בירכתי "בורא נפשות" החלטתי לאכול גם שוקולד. האם אפשר לאכול קודם מהשוקולד (בברכת "שהכל" מחדש) ורק אח"כ לברך "בורא נפשות" על המים ועל השוקולד או שעלי לברך קודם ברכה אחרונה על המים ורק אח"כ לאכול מהשוקולד?

הערה: שאלתי לגבי דברים ספציפיים כדי שהשאלה תהיה ברורה יותר אך אני שואל גם לגבי שני סוגי עוגיות שונים למשל...

ג. האם מותר לענות לעצמך "אמן" בברכות ובתפילת עמידה?

תודה רבה!

תשובה

עיקר חיוב ברכות הוא לברכה אחרונה והכוונה כמובן לברכת המזון שהיא מדאוריתא. שאר ברכות אחרונות הן חיוב מדרבנן ויש מחלוקת על ברכת מעין שלוש אם היא מדרבנן או מדאוריתא ואנו נוהגים לפסוק שזה מדרבנן.
מכאן לשאלתך –
1. יש חובה לברך ברכות אחרונות
2. החובה היא בבית ומחוצה לו באותה מידה
3. אם שכחת לברך ואתה\את עדיין שבע\ה מאותה אכילה – חייב לברך ברכה אחרונה. עיין בהמשך מה נקרא "שבע". אבל בדרך כלל אדם יודע בעצמו מה נקרא "שבע".
4. אפשר לברך ברכה אחרונה במקום אחר. ובודאי שלכתחילה צריך לברך באותו מקום. אך אם כבר עזב אינו צריך לחזור למקומו. ובברכת המזון ראוי לחזור למקומו.
5. יברך על השוקלד שהכל ואחר כך יברך בורא נפשות על שניהם.
6. אין עונים אמן אחר ברכת עצמו חוץ מאשר בסיום קובץ ברכות כמו אחרי ברכת "בונה ירושלים" שהיא סיום קובץ ברכות על המזון מדאוריתא .

הריני מצרף לך קובץ הלכות ברכה אחרונה:

מהי ברכה אחרונה
1. כל דבר שאוכל להנאתו, צריך לברך בגמר האכילה ברכה אחרונה,
2. קיימות שלוש ברכות אחרונות:
1. ברכת המזון –- על אכילת לחם, ועל אכילת “מזונות” אפויים מעל 230 גרם.
2. ברכה "מעין שלוש" - –על שבעת המינים. אכל “מזונות” - מברך "על המחיה". שתה יין - מברך "על הגפן". אכל פירות מ7- המינים: זיתים, תמרים, ענבים, רמונים ותאנים – מברך "על “העץ” ועל פרי “העץ”"..
3. ברכת "בורא נפשות" , על שאר המאכלים והמשקים (שלא מוזכרים בסעיפים א-ב הנ"ל).

כיצד מברכים ברכה אחרונה והיכן

1. ברכה "מעין שלוש" ואפילו ברכת "בורא נפשות" ראוי לברך בישיבה. ואם בירך בעמידה יצא.
2. המחמיר לברך בעיניים עצומות, תבוא עליו הברכה. (בא"ח)
3. כל ברכה יש לברך לכתחילה במקום שאכל. אם עקר ממקומו בשוגג או במזיד ולא ברך "מעין שלוש" - יחזור למקומו ראשון ויברך. אם משער כי עד שיחזור למקומו יעבור זמן העיכול. (ראה לקמן). וכן אם זמנו דחוק ולא קשה לו לחזור למקומו - יברך במקום שנמצא. (אם רוצה להמשיך לאכול במקומו חדש - ראה לקמן)
4. כשצריך לברך "בורא נפשות" לא צריך לחזור למקום.
5. אם אוכל תוך כדי הליכתו - יברך במקום שבו סיים את אכילתו.

תנאים הכרחיים לברכה אחרונה
1. אוכל. כדי לברך ברכה אחרונה על מאכלים, צריכים להתקיים שני תנאים:
2. כמות. אכילת שיעור כזית, שהוא כ86- גרם. (לחישוב "כזית" ו"כביצה" יש שתי שיטות: רוב הפוסקים אומרים לחשב לפי הנפח – 27 סמ"ק. אך נהגו לחשב לפי משקל- 28.8 גרם. - עיין בא"ח).
3. זמן. משך אכילת שיעור כזית צריך להיות במשך "זמן אכילת פרס" שהוא זמן עד 4 דקות.
אם אחד מתנאים לא מתקיים – לא יברך ברכה אחרונה.
4. משקה. כדי לברך ברכה אחרונה על משקים, צריכים להתקיים שני תנאים:
5. כמות. שתיית רביעית שהיא כ- 86.4 גרם. (לכתחילה לא ישתה משקה כלשהוא בשיעור שבין 27 גרם ל86.4- גרם כדי שלא להיכנס לספק ברכה אחרונה).
6. זמן. שתיית רביעית בבת אחת, או בשיעור שתיית רביעית שהוא שתייה במקסימום 2 לגימות, עם הפסקה קצרה בין לגימה ללגימה. (הפסקה - הוצאת הכוס מהפה וחוזר מיד).
עד מתי יכול לברך ברכה אחרונה
1. ברכה אחרונה יכול לברך "עד שיתעכל המזון במעיו". דהיינו: אם אכל ושבע - "כל זמן שלא רעב וצמא ותאב מחמת אותה אכילה או שתייה". (שולחן ערוך קפד,ה)
2. אכל מעט ורוצה לאכול עוד, אלא שאין לו יותר מה לאכול - עד מתי יכול לברך ברכה אחרונה?

כתבות נוספות