ברכה מצויה בדבר הסמוי מהעין

בס"ד
שלום רב,
המקור לביטוי שאתה מצטט הוא בגמרא:
"ואמר רבי יצחק: אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין, שנאמר: 'יצו ה' אתך את הברכה באסמיך'. תנא דבי רבי ישמעאל: אין הברכה מצויה אלא בדבר שאין העין שולטת בו, שנאמר: 'יצו ה' אתך את הברכה באסמיך'.
תנו רבנן: ההולך למוד את גורנו, אומר: יהי רצון מלפניך ה' א-לוהינו שתשלח ברכה במעשה ידינו.
התחיל למוד, אומר: ברוך השולח ברכה בכרי הזה.
מדד ואח"כ בירך - הרי זה תפילת שוא, לפי שאין הברכה מצויה לא בדבר השקול ולא בדבר המדוד ולא בדבר המנוי, אלא בדבר הסמוי מן העין". (בבא מציעא מב ע"א)

מתוך דברי הגמרא מבינים שהכוונה לברכה שמצויה בדברים שאפשר לספור אותם: שקי חיטה או ארגזי פרי או אפילו קופה של מטבעות.
כל עוד האדם לא ספר כמה יש לו, הוא יכול להתברך על ידי הקב"ה שיהיה לו יותר. אבל לאחר שהאדם ספר, הקב"ה לא יחולל עבורו נס גלוי ויוסיף עוד.
לדוגמא אם יש לי מחסן ובו תבואה שיכולה למלא 30 שקים. אני יכול להתפלל, לפני שספרתי את התבואה, ואז אזכה שתתרבה התבואה ויתמלאו לי 50 שקים.
אבל אם מלאתי וספרתי 30 שקים, לעולם יהיו שם 30 ולא יותר, מפני שד' לא מחולל סתם נס כה גלוי ש- 30 הופכים להיות - 50 שקים.

מכאן שכל הנושאים שאתה העלית, לא קשורים בכלל לעקרון הזה.
אם מישהו מספר משהו כדי להעביר את זה למישהו אחר וכד' כל זה לא קשור לנושא של ברכה השורה על דבר הסמוי מהעין.
אתה יכול לספר, לשתף, להעביר ולהעזר באנשים - כל הפעולות הללו לא יפגעו בשום דבר שאתה מבקש להשיג מפני שכל הדברים הללו עוסקים בדברים שונים לחלוטין מהדברים עליהם אמרה הגמרא שהברכה שורה בהם כשהם סמויים מהעין.