שאלה
אני לא מזמן התחזקתי מאוד או שתקראו לזה חזרה בתשובה לא יודע לא בדיוק מגדיר את זה ככה.
בכל אופן התחלתי ללמוד פסיכומטרי אז בהתחלה זה היה איכשהוא בסדר ישבתי ולמדתי אבל לאחרונה משום מה בכל פעם שאני פותח את הספרי פסיכומטרי אז אני מוצא לעצמי סיבות להתייאש ואני ניגש ישר ללמוד תורה ולא זז מן התורה(כי אני מכור לזה)ואז יוצא שכל היום היה פנוי ולמדתי תורה 5 שעות ופסיכומטרי למדתי 20 דקות ולמה? כי אני כל כך אוהב את התורה אי אפשר להסביר את זה.
תמיד הצלחתי להכריח את עצמי במשהו, הייתי מומחה בזה אבל משום בזה הדבר זה לא עובד כי אני תמיד הולך ישר לתורה. איך אני פותר את הבעיה הזו? אם בכלל יש פתרון לזה?
תשובה
בס"ד
שלום רב,
אתה כותב "כל היום היה לי פנוי ולמדתי תורה 5 שעות ופסיכומטרי למדתי 20 דקות..."
הדברים שלך תמוהים - ביום פנוי יש יותר מחמש שעות ועשרים דקות. אפשר ללמוד 7 שעות תורה ועוד 7 שעות פסיכומטרי ועדיין ישארו לך עשר שעות פנויות...
אני חושש מאוד שהלימוד תורה שלך במקרה זה הוא דרך רגשית לחמוק מחוסר החשק שלך ללמוד פסיכומטרי.
אתה צריך להחליט: אם באמת חשקה נפשך בתורה - לך ללמוד בישיבה. תלמד תורה יומם ולילה ותרווה צמאונך לתורה.
אבל אם אתה סבור שכיום עליך להכין עצמך לחיים ולשם כך אתה צריך ללמוד לפסיכומטרי - חלק את זמנך בקפדנות. אל תחמוק ואל תוותר לעצמך. תכין תכנית ברורה כמה שעות אתה מקדיש בכל יום לתורה וכמה לפסיכומטרי ואל תסטה מכך במאומה.
בהצלחה