בנות שמסתובבות חופשי

בס"ד
אמנם נושא הצניעות צריך תיקונים גדולים מאוד. חובה עלינו לפעול במרץ רב כדי להשפיע לתיקון מצב הצניעות בכל המישורים - אבל צריך לעשות זאת בחכמה כדי להגיע לתוצאות של תיקון ולא לעשות זאת בכוח ולהגיע לקלקולים גדולים יותר.

אנחנו חיים כיום במדינה חופשית ובעולם חופשי. איננו יכולים לפעול בכפיה. אפילו אם היינו מגיעים למציאות של מדינת הלכה, ספק אם היה נכון לפעול בכפיה, כל מי שעוסק בחינוך יודע שלעיתים רבות הכפיה מביאה לתוצאות הפוכות - להתנגדות והתרחקות.

אם נלך בדרך של אמת ונועם - האמת והצדק ינצחו.
לדוגמה - כאשר החלו אירגוני נשים להניף את דגל הפמיניזם נעשו הדברים בעזות מעוררת רתיעה.
כיום דווקא פמיניסטיות נלחמות נגד השימוש בנשים כאמצעי פיתוי (בפרסומות וכד´) הן מבינות יותר מכולם כמה הדבר הזה מקולקל ומרושע.

התודעה שהצניעות היא דווקא לטובת הנשים ומעמדן המכובד תלך ותגבר, זו הדרישה האמיתית של הצניעות - דאגה למען כבודה של האישה!

אתה מנמק: "הדבר מכשיל אותי", כאן אני מבקש ממך לבחון את גישתך. האם כאשר דברים מכשילים אותי אני צריך לדרוש תיקון אצל אחרים? לדעתי השמירה על הצניעות היא דרישה בראש ובראשונה מעצמי.

לכן לא נדרוש יותר ממה שההלכה דורשת. כיסוי הגוף על פי ההלכה אינו מופרז כמו אצל המוסלמים. ואין לדרוש יותר ממה שההלכה דורשת.
האפשרות שנשים יצאו לרשות הרבים גם היא קיימת לפי ההלכה וגם כאן אין לדרוש יותר מכך. במקומות שבהם ההלכה דורשת הפרדה(כמו בבית כנסת) - רק שם תהיה הפרדה בין גברים ונשים.

אם קשה לי - אני צריך להתמודד עם זה. נאמר שאני בדיאטה - האם אני יכול לכפות על חברי שלא לאכול מעדנים שמנים כאשר אנחנו מסבים יחד לארוחה?


אנחנו צריכים להתרחק מכל מה שיש בו פריצות:
אנחנו לא נסתובב במקומות שבהם יש פריצות. ואם אנחנו חייבים לעבור שם - אז נקפיד על שמירת עיניים.

את כל הרצון העז והטהור שלך שלא להכשל, תכוון לתיקון האישי שלך. לחיזוק הלב ולחיזוק הנפש. תרגיל עצמך שלא להביט לשום כיוון שעלול להכשיל אותך.

לסיום אציע לך עקרון שנקרא "המבט השני": על פי רוב, גם אם מתרשמים במבט ראשון, ממשהו לא צנוע, אפשר מיד לסלק את העין לכיוון אחר ולא מספיקים ממש להפגע. הבעיה היא על פי רוב במבט השני! כאשר העין הסוררת מבקשת להתבונן שוב ולהתרשם עוד... אבל המבט השני הוא כבר לא מקרי. כולו בשליטה שלנו - זאת העבודה הקשה. שלא יהיה לנו מבט שני.