בן זוג

שאלה

בס"ד

בוקר טוב, שלום וברכה.

אני נמצאת כרגע במבוי סתום בחיים שלי ואני פשוט מרגישה שרק רב יוכל לעזור לי.

לפני כשנה התחלתי לצאת עם בחור. הבחור מדהים, מבחינה שכלית ראיתי בו כל מה שרציתי- ויותר.

הוא ברמה דתית מאד טובה, יודע מה הוא רוצה מעצמו, אכפתי כלפי הזולת ולא זונח את צרכיו בגלל זה. פשוט ידעתי {בשכל} שהוא מתאים להשקפותיי.

לאחר חודשיים-שלושה כבר ידעתי שאני רוצה להתחתן איתו, ועם הידיעה הזו, כמובן, הגיע גם רגש. החזקתי את הרגש ואת הידיעה הזו לעצמי הרבה זמן, שכן סובבים כאלה ואחרים אמרו לי לא "ללחוץ" עליו בעניין, ובנוסף, בהחלט הרגשתי שהוא מסתייג כשאני מעלה את הנושאים האלה.

בשלב מסוים, כשראיתי שדבר לא משתנה, התחלתי לשכנע את עצמי שאנחנו לא נתחתן בזמן הקרוב, וה"שכנוע" הזה נהיה אמיתי מדי וממש האמנתי בזה, עד כדי "שחיקה" מסוימת שהביאה להרבה בלבול וחוסר רצון להתחתן כרגע, ואיזשהו צורך לבדוק את הבחור מזוויות נוספות ולראות מה אפשר לתקן בו כדי שההרגשה והרגש שהיו עד ה"שכנוע" יחזרו.

בשלב מסוים, כשראיתי שדבר לא משתנה ולא מתקדם {לאחר חצי שנה} הפסקתי את הקשר, אבל לאחר שלושה שבועות חזרנו לצאת.

לצערי דבר לא השתנה בהרגשתי לאחר השחיקה הזו, ולמרות החזרה. ולאחר חודש שהיינו שוב יחד- הבחור נפרד ממני. הוא לא ידע להסביר למה, רק כי "פשוט הרגיש שזה מה שהוא צריך לעשות"- לדבריו.

לא הפריע לי מדי, ובמקום מסוים אפילו שמחתי שהקשר נגמר ב"רע,, שכן היה לי קל יותר לשכוח ממנו.

אך לצערי זה לא נגמר שם. לאחר כשלושה חודשים {מהרגע שנפרדנו בשנית} התחדש הקשר באופן לא רצוני והוא אמר שהוא רוצה שנבדוק שוב, במשך כמה ימים בדקנו את כל ה"חלופות" ובסופו של דבר החלטנו שלא נחזור.

אני- בגלל שאין רגש, והרגשתי שזה חסר.

הוא- כי האמין שאיני בוגרת {דבר שהגיוני ביותר} ולא נראה לו מתאים.

קיבלנו שנינו, על פני השטח, את הגורל הזה והמשכנו בדרכנו.

עבר כחודש וחצי מאז הסיפור האחרון, אבל לאחרונה אני מרגישה שמשהו בי לא שלם.

בזמן אותו סיפור {לפני חודש וחצי} עברתי תקופה לא טובה, ופחדתי שאם אחזור אליו זה יהיה מהסיבות הלא נכונות {שישכיח ממני ויעזור לי לעבור את התקופה}, ובאותה מידה ידעתי שאם נחזור- נתחתן, ולא רציתי להתחתן מאותן סיבות שגויות.

אני עדיין נמצאת באותה תקופה לא טובה, אך עכשיו אני קצת יותר מאוזנת מבחינת עצמי, אני מרגישה ש

תשובה