בית משפט מול בית דין רבני

א. כל התורה כולה תלויה במשפט, לכן נתן הקב"ה דינין אחרי עשרת הדברות (רמב"ן שמות כא,א). ומכאן, שהמביא דיני ישראל לפני ערכאות, הרי זה מחלל ה' (רש"י, שם). וכל הבא לידון בפניהם הרי זה רשע, וכאילו חרף וגידף והרים יד בתורת משה רבנו ע"ה (שו"ע חו"מ כו,א). וכך הוא הדין, אפילו אם דנים שם כדין תורה.

ב. כל תביעה שבין אדם לחברו יש להגישה בפני בי"ד רבני (ובכלל זה, בתי הדין לממונות שע"י כמה מהמועצות הדתיות). אם הנתבע מסרב להופיע, יכול ביה"ד להתיר לתובע להגיש את תביעתו בערכאות.

ג. מותר לאדם להעיד בבתי משפט, אם הוזמן לכך.

ד. רשאים בעלי דין לקבל עליהם בורר שאינו דיין ואינו מוסמך, ופסק דינו מחייב את שני הצדדים. אבל קבלה לדון בפני ערכאות אינה כלום.

ה. חוזה, שאחד מסעיפיו קובע שבכל סכסוך יפסוק בית המשפט, לפי דעת מרן אינו מחייב.