שאלה
שלום כבוד הרב
רציתי לדבר על נושא שבשנה האחרונה די משגעת אותי הרבה. שמי דורית, בת 17. אני מבולבלת ברמות. אני מרגישה שיש לי בעיה. אני מרגישה שאני נמשכת לבנות ובתור בת דתיה זה מרגיש לי מעוד רע. גם בגלל שאני באולפנא משגע אותי עוד יותר, 90% מהיום אני נמצאת רק עם בנות. אם בנות ידברו עצלנו על בנים זה ממש לא מאנין אותי, ממש לא. אבל אם חברה טובה תגע בי אפילו החיבוק הקטן ביותר אני מרגישה גועל, לא כי היא מגעילה אותי, ההפך כי אני מרגישה עם זה כל כך טוב ואני רוצה לקבל יותר מזה מבחורה ולא מגבר, וזה מה שמגעיל אותי. אני מרגישה שמשו לא טוב אצלי שיש לי פגם או משו.
לא דיברתי על זה עם אף אחד, לא הורים, לא חברות. בכל זאת זה לא מקובל וגם כי ההורים שלי יחשיבו אותי כלמשוגעת, לחולת נפש, וגם ככה אני מרגישה ככה.
מה אני אמורה לעשות? זה ממש מבלבל אותי במיוחד שרב הזמן אני עם בנות ואני מרגישה ממש לא בנוח ככה.
תודה רבה
תשובה
בס"ד
התאור שלך נוגע ללב עם זאת אני שמח לבשר לך שיש לך כתובת מתאימה.
http://www.atzat-nefesh.org/
תכנסי לאתר - יש שם אגף מיוחד לבנות: "מסע של אישה".
יש גם פורום ותוכלי להתרשם ממנו שיש עוד בנות עם הקשיים שלך והם מצליחות להתמודד ולהתגבר.
באתר זה יש גם מספרי טלפון לשיחה עם נשים שיכולות לסייע ולכוון אותך לאן שצריך.
בהצלחה