שאלה
שלום.
למי שמכיר יש את השיר "נדנדה" של ביאליק.
כל מי ששאלתי חושב שזה סתם שיר ילדים. אבל שמעתי פרשנות שאומר שהאמירה בשיר "מה למעלה מה למטה- רק אני, אני ואתה" מתקשרת למשנה במסכת חגיגה, שם כתוב שמי ששואל "מה למעלה מה למטה מה קדימה מה אחורה" ראוי כאילו לא היה נולד, ולכן קיים איסור לשאול שאלות כאלו.
אבל ביאליק מעז לשאול את השאלה ואף לענות עליה.
"מה למעלה מה למטה" הכוונה לקשר הקדוש בין האדם לאלוהים, אבל הוא עונה ואומר שמה שקדוש זה לא הקשר הנ"ל, אלא הקשר בין אדם לאדם הוא הקדוש.
התנ"ך והמשנה וכל האחרים אכן אומרים שיש על אדם לכבד את זולתו, אבל הרבה פעמים היא עושה ההפך.
כמו למשל שהרבה אנשים יהודים חושבים שדרך החיים שלהם עם ההלכה היהודית יותר טוב מזה של המוסלמים או הנוצרים בגלל שאנחנו העם הנבחר והם לא, למרות שנאמר גם על ידי התנ"ך וספרי הלכה אחרים שיש לכבד את הקשר בין אדם לחברו.
או נגיד שיש את הסיפור של אברהם שניפץ את הפסלים של עובדי האלילים.
קודם כל, עובדי אלילים זה כינוי גנאי לדתות שבוחרות לחיות בדרך שלהן, ושאנחנו אומרים שכשאברהם ניפץ את פסלי האלילים אז זה מעיד שיש אלוהים אחד ולא את שלהם, זה מראה המון על זה שאנחנו לא מוכנים לקבל אותם איך שהם וחושבים שאנחנו יותר טובים מהם.
וזה שאנחנו אומרים שעובדי אלילים זה רעיון פרימיטיבי וחושבים שאנחנו הנחלנו את הדרך הנכונה? מי יודע? אולי דרך עובדי האלילים היא הצודקת?
תשובה
בס"ד
שלום רב,
אתה מתבלבל לאחר שאתה קורא חומרים של אנשים חילוניים. מתוך הבלבול אתה מבקש מאתנו להשיב לתיאוריות החילוניות שבלבלו אותך.
אם אין לך כלים להתמודד עם חומרים כאלה אז תעזוב אותם בשלב זה ואל תתעסק אתם. אחרי שתגדל ותחכים באמונתך תפנה לעיין בדברי הכפירה הללו - כאשר יהיה לך החוסן והיכולת להתמודד אתם.
ארי אלון מפתח תאוריות שבאות להסביר ולהצדיק את השקפתו החילונית.
גם ביאליק שעליו מסתמך ארי אלון, לא היה גדול המאמינים ולא קיים מצוות.
מכאן נעבור לגופם של דברים:
האמונה שאנחנו 'עם נבחר' היא יסוד בהשקפה היהודית ומתבטאת אפילו בתפילות: "אתה בחרתנו..." זו לא עמדה מתנשאת על אחרים אלא עמדה שמחייבת אותנו כלפי ד' יותר מכל עם אחר.
ההבדל בין אברהם ועובדי האלילים איננו פילוסופי. אמונה בא-ל אחד זו דרישה לצדק ואמת בעולם. אמונת אלילים זו דאגה לאינטרסים שלך. אברהם מחפש את הצדק והאמת בעולם (אברהם מתווכח עם הקב"ה לפני מהפכת סדום; אברהם מכניס ומשרת אורחים זרים בביתו) עובדי אלילים מחפשים רק טובת עצמם.
רואים זאת בצורה בולטת במפגשים שהתנ"ך מתאר: עם פרעה, עם אבימלך מלך גרר, עם סדום...
הדבר בולט בתאור דרכה של איזבל שהכניסה לישראל את עבודת הבעל. כאשר עבודת אלילים חודרת לעם ישראל חודרת אתה השחיתות החברתית והמוסרית.
היחיד שעומד נגד אחאב ואיזבל הוא אליהו שזועק "הרצחת וגם ירשת".
בדרך שלנו הלכו גם הנצרות והאסלאם, מליוני גוים השתכנעו שהאמונה בא-ל אחד היא הנכונה - מאמונת האללים של עמי כנען לא נשאר זכר.