שאלה
איך יכול להיות שלאדם יש בחירה חופשית?
הרי מה שמבדיל בין אדם ששמר שבת לאדם שחילל אותה הן בדר"כ המחשבות שלו הלב שלו איך שהשכל שלו פועל ועוד כל מיני דברים שפועלים בשכל או בנשמה שלנו.את כל הדברים האלו ואת כל כולנו בכלל קבלנו מה' יתברך.אז איך אפשר לבוא בטענות אל מישהו שעשה מעשה רע כי הלב שלו הוביל אותו לשם ,אם את הלב שלו הוא קיבל מיוצרו??הרי הכל מאיתו ומכאן שגם המחשבות והרגשות והדברים שעושים את ההבדל בין חטא למצווה הם ממנו..
תשובה
שלום
שאלה מעולה, והתחבטו בה כל גדולי ישראל.
הנחת היסוד של כולם היא שיש שני עקרונות ודאיים, גם אם הם סותרים לכאורה-
יש לאדם בחירה מסויימת, וכל המציאות נובעת ומושגחת על ידי ד'. וכדברי רבי עקיבא- 'הכל צפוי, והרשות נתונה'.
ישנן בזה שלוש גישות מרכזיות ליישוב הסתירה-
הרמב"ם- שני העקרונות ודאיים, ואיננו יודעים מהי ידיעתו של ד' את המציאות, ועל כן איננו מסוגלים להבין איך יכולים שני הערכים להתיישב יחד, הידיעה של ד' והשגחתו מחד, ובחירתנו החופשית מאידך. פשוט איננו מבינים, אך שניהם נכונים ומוחלטים.
ראב"ע, הרלב"ג והשל"ה- הבחירה של האדם היא המרכזית, וידיעת ד' את המציאות היא רק ידיעת הכללים. ד' יודע רק באופן כללי מה יקרה, אך הנתיבים המדוייקים יותר נתונים לבחירת האדם.
ר' חסדאי קרשקש- ידיעת ד' היא מוחלטת, והבחירה של האדם היא קיימת ואמת, אך היא רק בתחום הנגלה לעין. דהיינו, אם אדם חוטא, על פניו הוא בחר בזה, ויש מימד של בחירה פה, אך בהבטה העמוקה יותר, בעצם לא היתה לו ברירה, כי עובדה שבסוף בחר במה שבחר, כתכנון ד'. וכמו פרי, לאמת יש קליפה חיצונית- הבחירה, ותוכן פנימי- ידיעת ד'.
שלושת השיטות עמוקות מאד, והידועה שבהן היא דעת הרמב"ם.
כל טוב