בדצים ורבנות

שאלה

כבוד הרב שלום וברכה

לפני כמה זמן כתבה פה חברה טובה שלי, שאלה בקשר לכשרות ו- 90% אכילת טרף בכשרות שאיננה בד"צ. מכיוון שנוצר רושם מוטעה על כוונתי כאילו אני מאשימה את המשגיחי הכשרות של הרשנויות בנתינת הכשר למאכלים טרפים חו"ח, ונראה היה שדברי אולי לא לגמרי הובנו , אני רוצה להבהיר ולשאול את הרב האם אומנם דעתי בנדון איננה נכונה.

הסברתי לאותה חברה טובה, שההבדל בין הבד"צ לכשרות אחרת אינו ב"טיב" הכשרות, אלא ברמת הביקורת של המשגיח. יש הבדל בין משגיח שנמצא 24 שעות ביממה, ובין משגיח שקופץ לבקר מדי פעם.

החשיבות באכילת כשרות למהדרין נעוצה בכך שכל מאכל שאינו כשר, הרי ישנה לו השפעה על רמת האטימות הרוחנית כידוע. כשהכשר ניתן ללא השגחה קבועה, אם בעלי המקום אינם יראי שמיים, הסבירות שטעויות תקרנה הן גבוהות מאד.

מכיוון שרוב מפעלי הבשר או הרפתות בארץ אינן מנוהלים על ידי אנשים יראי שמיים, הסבירות שחלב שנחלב על ידי עכו"ם למשל יועבר בשוגג ככשר, גבוהה במיוחד (מתוך ידע די אישי כקיבוצניקית לשעבר) כי הרי מי בודק שלא נשאר עכו"ם לחלוב לבדו ב- 3 לפנות בוקר? הרי כולנו יודעים שקיבוצים מעסיקים מתנדבים גויים בין היתר גם ברפתות.

הסברתי גם לחברתי הטובה, שהסיכוי שאדם שלא מקפיד על כשרות למהדרין יאכל בשוגג דבר שאינו כשר, גבוהה במיוחד (90% אם לא יותר). אפילו אם המשגיח שנתן את תעודת ההכשר עשה את עבודתו נאמנה ומתוך יראת שמיים ממש כמו משגיחי הבד"צ. הרי הסבירות שטעויות תקרנה בזמן שהמשגיח אינו נמצא במקום על ידי עובדי המפעל שאינם יראי שמיים גבוהה במיוחד.

כמובן שישנם גם היבטים נוספים שהסברתי לחברתי ואחד מהם הוא, למשל שיקולים כלכליים למגדל הבקר.

מכל האמור לעיל הסיכויים שדבר לא כשר יכנס בלא יודעין לפיו של אדם השומר על כשרות, אם אותו אדם אוכל מאכלים בהכשר של משגיח שלא נמצא קבוע במקום הוא גבוה עד כדי 90%. אין בזה הטלת דופי על משגיחי הרבנות. זו הנקודה שהכי חשוב לי להבהיר וחבל שחברתי לא הבינה זאת. הטלת הדופי אם יש פה, היא רק בכך שרוב המפעלים מנוהלים על ידי אנשים שאין בהם יראת שמיים.

לסיום - האם לדעת כבוד הרב, הסברי לחברתי מקורו בטעות של בעלי תשובה, ואם כן האם הרב יכול להגיד לחברתי בבטחה, שאם היא תמשיך לאכול אוכל בהכשר הרבנות, היא תוכל לעשות זאת מתוך ידיעה ברורה שאינה מכניסה לפיה נבלות וטריפות?

תשובה