שאלה
הבנתי שיש הלכה בתלמוד שכאשר יצרו של אדם גובר עליו הוא יכול למעשה לבגוד באישתו והעיקר לא לחלל שמיים בפרהסיה ולדאוג שאישתו לא תדע מהעניין. עד שהייתי מודעת לעניין הזה הייתי בטוחה שהיהדות מטיפה לזוגיות טהורה ותו לא. רציתי לדעת איך העניין מתיישב עם "לא תחמוד אשת חברך" או עם כך שאישה לא נשואה המקיימת יחסי אישות צפויה לעונשים חמורים, ולמה כל זה טוב ויפה רק חד כיוונית, ואיך מתייחסים לזה בימינו אנו? אני עומדת להתחתן בעוד כחודש וממש נסערת מהעניין שאם חס וחלילה בעלי יבגוד בי "בדרך התורה" עולם היהדות למעשה נותן לו אישור לכך, אולי אני תמימה מדיי?
תשובה
שלום וברכה
חס ושלום.
אסור לאדם לנאוף, ואסור לו למעול מעל באשתו.
אינני יודע מי טוען בשם היהדות עמדה כה מעוותת, שהבעיה היא חילול שם שמיים והעיקר שאשתו לא תדע. הבעיה היא מעילת מעל בחיי הנישואין גם אם אשתו לא יודעת, והבעיה היא חילול קדושת הנישואין גם אם אף אחד לא יודע.
על כן, אין כל מקום למה שכתבת לגבי ההלכה בתלמוד, והיא אינה עוסקת ביחסים שבין איש ואשתו.
את לא תמימה מידי. את חושבת נכון ובתמימות, ואין כל מקום לשום היתר לבגידה כלשהי בחיי הנישואין.
כל טוב, וחיי נישואין מאושרים