שאל את הרב

בבקשה אשמח לקבל עזרה בשאלות שלא הבנתי

הרב גלעד שטראוס הרב גלעד שטראוס 03/09/13 14:49 כח באלול התשעג

שאלה

בס"ד

לרב שלום אשמח לקבל עזרה בשאלות שלא הבנתי,

1.מדוע את שבט לוי לא ספרו עם עמ"י?

2.כתוב ברש"י לגיון של מלך מה הכוונה? מה מיוחד בשבט לוי שהוא נבדל מעמ"י?

3.איך הם צבא של ה' האם ע"י זה שמשרתים בביתו שזה המשכן ששם הוא נמצא הכי בגלוי?

4.מה היה תפקיד העקרי של הלווים בזמן שהמשכן חנה (לא בזמן המסע ולא לפני ואחרי המסע)אלא בזמן שכן עובדים במשכן?

5.מהם 2 הסיבות שהלווים יתגוררו מסביב למשכן?

6.לאן אסור לזר להתקרב ?

7.האם עונשו בידי שמיים או בידי ב"ד מתי יענש במיתה מיד או מתי שה' יחליט?

8.האם שבט לוי לא יוצא אפילו למלחמת חובה ?אם כן מדוע?

9.האם המילה לא תישא יש לה עוד משמעויות ?כי כתוב לא תישא= לא תספור ובפסוק אחר כתוב לא ישאו = ירימו האם זה שתי מילים שונות או שזה אותה מילה עם משמעויות אחרות?

תשובה

בס"ד
שלום רב,

1. המפקד של בנ"י היה קשור לארגון החניה סביב המשכן. שבט לוי לא היה בתוך המחנות הללו.
כאשר יכנסו ישראל לארצם, שבט לוי לא יקבל נחלה בארץ.

2. שבט לוי הוקדש לד' כאשר בחטא העגל הם נענו לקריאתו של משה "מי לד' אלי" ויצאו להלחם בכל החוטאים בעגל. לשבט לוי יש תפקידים יחודיים במשכן ובמקדש.

3. הם צבא ד' בכך שהם משרתים במשכן - במקדש. הם זכאים למעשר ראשון.

4. הלויים היו משוררים ומנגנים וגם השומרים והשוערים (עומדים בשערי המקדש).

5. נראה לי שזה גם לכבודם וגם כדי שיהיו קרובים למקדש כדי לשרת אותו.

6. יש אזורים בתוך המקדש והמשכן שרק לכוהנים מותר להכנס אליהם. בענין זה הלוי לא שונה מכל ישראל אחר - גם הוא לא מורשה להכנס למקום שאסור לזרים.

7. זו מחלוקת בין רבי ישמעאל ורבי עקיבא. ההלכה היא כשיטת ר' ישמעאל כמובא ברמב"ם, הלכות ביאת המקדש ראש פרק תשיעי: "זר שעבד במקדש, עבודתו פסולה וחייב
מיתה בידי שמים". ונראה שככלל, העונש על כל העבודות הפסולות ומעשי החריגה והחדירה אל הקודש שלא ברשות, גם של הכהנים, היא בידי שמים, כשיטת ר' ישמעאל.

8. על-פי דברי הראי"ה קוק... מלחמות של כלל ישראל - גם בני שבט לוי השתתפו בהן. פרשנות הראי"ה קוק מתבססת, כנראה, על שתי מילים שהרמב"ם הוסיף והדגיש: "לא עורכין מלחמה כשאר ישראל ". הרמב"ם לא הסתפק באמירה שבני שבט לוי אינם עורכים מלחמה, אלא הוסיף עוד: "כשאר ישראל". רוצה לומר, מלחמות שהן כמו מלחמות של שאר שבטי ישראל - בני שבט לוי פטורים מהן; אך מלחמות שבהן נלחמים כל ישראל כאחד - גם שבט לוי שותף בלחימה.

9. "לשאת" פרושו להרים. כאשר אתה סופר אתה מתייחס לכל פרט - מחשיב את הראש שלו בתוך כולם. כך נאמר: "שאו את ראש כל עדת בני ישראל למשפחתם לבית אבתם במספר שמות כל זכר לגלגלתם" במדבר א; ב

נעזרתי בקישורים הבאים:

http://www.mayim.org.il/59_Bamidbar/pdf/Bamidbar_67.pdf
http://www.biu.ac.il/jh/parasha/kiteze/zol1.html

כתבות נוספות